הדפסהאחד הגורמים הראשיים לפגיעה במרקם החברתי הוא "לשון הרע" – דיבור חופשי, לא מרוסן, של אנשים אלה על אלה, שיחות והעברת מידע על מעשים אסורים שעשו אנשים. פרשת "בהעלותך" מלמדת שאיסור לשון הרע הוא חמור, והוא חל גם על סיפורים אמתיים, ונענשים עליו גם צדיקים.
לשון הרע בפרשתנו
היחסים החברתיים בין משה, אהרן ומרים היו טובים מאד מאז ומתמיד. עוד בחודשים הראשונים לחייו של משה רבנו, כשהיו בסכנה, היתה זו מרים שהצילה את חייו (בתקופת השעבוד במצרים, כשגזר פרעה את גזרת השמד: "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו". הוא הונח ביאור על ידי אמו כברירת מחדל אחרונה להצילו מיד פרעה, אך אחותו מרים עמדה מרחוק וצפתה במטרה לעקוב אחר שלום אחיה, וכשזיהתה בת פרעה את התינוק שבתיבה, מיהרה להציע לה להביא מינקת להאכיל את משה). גם אהרן כיבד את משה. ובכן, יום אחד העלתה מרים נושא חשוב מחייו האישיים של משה בפני אהרן, במטרה לתקן את המצב. למרות כוונתה הטובה של מרים, נחשבה הערה זו כלשון הרע. לכן, נענשה מרים בעונש הידוע על לשון הרע – צרעת על גופה . ואלה הפסוקים בתורה המתארים את פרשת לשון הרע של מרים ואהרן:
"וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח, כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית, לָקָח. וַיֹּאמְרוּ הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה'–הֲלֹא, גַּם בָּנוּ דִבֵּר, וַיִּשְׁמַע ה'. וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וַיֹּאמֶר ה' פִּתְאֹם אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל מִרְיָם, צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד; וַיֵּצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם. וַיֵּרֶד ה' בְּעַמּוּד עָנָן, וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל; וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם, וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם. וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי; אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ. לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה, בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ, וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת, וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט; וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה. וַיִּחַר אַף ה' בָּם, וַיֵּלַךְ. וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל, וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג; וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם, וְהִנֵּה מְצֹרָעַת. וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה: בִּי אֲדֹנִי, אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ. אַל נָא תְהִי כַּמֵּת, אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ, וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ. וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים; תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְאַחַר, תֵּאָסֵף. וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים; וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם." (במדבר, יב, א-טו)
סיפור לשון הרע של מרים, חורג הוא במרכיביו מסיפור לשון הרע רגיל המוכר לנו. לא נוכל במסגרת מצומצמת זו להיכנס לפרטי הסיפור, אך, כללית, היתה למרים כוונה טובה, הערתה היתה ביקורת בונה, ובכל זאת החמיר ה' בעונשה, כי רצה ללמדנו כמה חמור הוא סיפור לשון הרע.
מהי הגדרת העברה "לשון הרע"
"לשון הרע" כשמה כן היא, זוהי העברת ידיעה על מעשה לא נכון המיוחס לאדם מסוים, לאדם אחר. זוהי הגדרה לעברה הכי פחותה שתתכן. העברת הידיעה אסורה בכל דרך שהיא: בדיבור ישיר, בכתיבה, ובעידן התקשורתי המפותח – בהפצה ברשתות החברתיות וכדומה. ככל שהיקף העברה גדול יותר: כמות מקבלי הידיעה, חומרת העברה, וכו' – כך תגדל חומרת העברה. לכן, הפצת לשון הרע ברשתות החברתיות נחשבת כחמורה ביותר, אם לא השיא שלה.
מדוע נחשב לשון הרע כעברה כל כך חמורה
כל אדם משתדל להגן על הכבוד העצמי שלו. הכבוד העצמי נחשב ליישותו, לעצם קיומו של האדם. סיפור לשון הרע עליו מהווה פגיעה קשה בכבודו, כמוה כהלבנת פנים הנחשבת כשפיכות דמים. חכמינו אף השוו עברה זו לשלושת העברות החמורות ביותר ביהדות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים (ערכין, טו:ב). בנוסף למשקלה החברתי של עברה זו, מהווה היא פגיעה במהותו של האדם. מעמדו של האדם בבריאה ביחס לכל הנבראים, נעלה הוא בזכות כוח הדיבור שניתן בו. לכן הוא מכונה בשם "מדבר". כוח הדיבור שנתן לו ה' נועד לשמש אותו בתקשורת בונה עם בני האדם, לשכלל ולקדם את העולם. לשון הרע מהווה ביטוי הרסני לכוח זה וכאילו מבטלת בבת אחת את מעמדו כאדם.
לשון הרע בימינו
לצערנו הרב, עדים אנו היום לתופעה קשה של שימוש הרסני ברשתות החברתיות להפצת מידע שלילי על אנשים – לשון הרע ברמה חמורה. ההתפתחות הטכנולוגית בדורות האחרונים אמורה לקדם לאין ערוך את איכות החיים, להנגיש תכני לימוד וחכמה לכל אדם ועוד, והנה אנשים לא אחראיים מנצלים את כלי התקשורת והרשתות החברתיות לספק תאוות רכילות הגורמת לפגיעות קשות באנשים המדוברים. לא עלינו, הנזקים הגיעו גם לנטילת חיי אדם בדרכים שונות! לשון הרע שהיה עד לפני מספר שנים מופץ בעתונים היומיים ברחבי הארץ בלבד, המודפסים בעשרות אלפי עותקים, מופץ ברשתות החברתיות באין ספור משתמשים בכל העולם!
זהו בתחום האישי. אך, לא פחות מכך, אם לא יותר, נגועים הם כלי התקשורת. "חופש הדיבור" ו"זכות הציבור לדעת" הן סיסמאות נפוצות בעולם התקשורת וה"מתירות" לאנשי התקשורת לספר לשון הרע על אנשים שונים. קרה , לצערנו הרב, שאנשים שנחשדו בלבד בעברה מסוימת ועדיין לא הועמדו לדין, אך סיפורם הופץ בתקשורת, קרה שאנשים אלה שלחו יד בנפשם, כי לבם לא עמד להם בהתקפה הקשה כשבעצם, עדיין לא הוכחה ההאשמה כלל.
איך נימנע מלשון הרע
זוהי אולי "שאלת המליון", אך בעצם היא לא קשה. פשוט, חינוך טוב מילדות. עובדה היא שלשון הרע שברשתות מגיע ממי שמשתמשים במכשירי הפלאפון החכמים באופן חופשי, ומחוברים לרשתות פייסבוק, וואצאפ ועוד. אך, מי שמכשירים אלה נמצאים אצלו בשימוש מבוקר, כמעט ולא מגיע ללשון הרע. לרמת זהירות כזו מגיעים בחינוך מילדות לשימוש מועיל במכשירים אלה.
היכן פוגשים ילדינו ערך זה
הורים משוחחים עם ילדיהם בנושאים שונים. קורה שילד מגיע הביתה מבית הספר ומתלונן על חבר שפגע בו. חשוב מאד. טוב שההורים יהיו בין הראשונים לשמוע זאת כדי שיטפלו בדרך הנכונה בבעיה, אך בה בעת חשוב שיבהירו לילדם כי מיותר ופסול לגמרי שירגיש חופשי לספר לחבריו או לאחיו את הסיפור. וגם בבית הספר יותר לו לספר רק למורים הנוגעים בדבר .
סיפור ילדים: לשון הרע
הסיפור הוא על תלמידה שהתלוננה על חברתה שהציקה לה בהפסקה. המורה טיפלה בעניין, אך התלמידה לא היתה שבעת רצון מהטיפול, והחליטה שהיא מעוררת את זעמן של חברותיה לכיתה, במטרה שהן תתלוננה גם כן בפני המורה על אותה תלמידה. כך, שלמרות בקשתה-אזהרתה של המורה לתלמידה המתלוננת שלא תפנה בסיפור הזה לאף אחד ותסתפק בטיפול שלה – הפרה אותה תלמידה את ההוראה וסיפרה לשון הרע בהיקף חמור, מה שגרם נזק חברתי רב לתלמידה המואשמת.
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com