פרשת בחוקותי: מידה כנגד מידה

האדם נתון הרבה להשפעת רגשותיו. מתח מתמיד קיים בין הרגש לשכל, בין המוח ללב. לא פעם קורה שלאחר תגובה מסוימת באיזשהו אירוע, מתחרט האדם על מה שעשה, כי נרגע מכעסו , מסערת נפשו. מה עשוי להרגיע מעט את מי שנפגע במכוון על ידי מישהו? איזה עונש עשוי ליישב את דעת הנפגע? פרשת "בחוקותי" מלמדת אותנו את העיקרון "מידה כנגד מידה" על פי עיקרון זה מזהיר ה' את ישראל מפני דרדור בהתנהגותם השלילית.

"מידה כנגד מידה" בפרשתנו

ה' כרת ברית עם עם ישראל בהר סיני. תוכן הברית הוא בחירת עם ישראל להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש". כלומר, עם המשמש דוגמה להתנהלות טובה בכל התחומים, מהווה "אור לגויים" בענייני מדינה, חברה, חינוך עוד. אך מי שברא את האדם ויצר את עם ישראל יודע שהם עלולים לחטוא. תחושת רפיון בדבקות בה' עלולה לגרום לעזיבת הדרך, ואף, בשלבים הבאים, לבגידה בנאמנותם לה'. פרשת "בחוקותי" עוסקת ברובה בנושא זה. ה' מציג בפני העם שתי אפשרויות לבחירה: שמיעה בקול ה' המזכה בחיים טובים – בטחון, שלום, כלכלה טובה ועוד, או, חלילה, כניעה ליצרים ולתאוות, בריחה מעבודת ה' והסתאבות בתרבות קלוקלת. היחס של ה' כמנהיג העולם לכל אחת מהדרכים, היא בהתאם למצב. הערך – סוג הענישה – "מידה כנגד מידה", בא לידי ביטוי בנתינת שכר מלא על קיום המצוות, ונאמנות לה' ועונש על ההיפך. המיוחד באופיו של העונש, הוא שאם הוא יגיע, יהיה זה בהדרגה, בהתאם לרמת ההתרחקות והעברות. להלן נביא דוגמה לשכר הבא על נאמנות למצוות  – "מידה כנגד מידה".

"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ; וְאֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ… וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם, וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם; וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם… וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם; וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם.  וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא'לֹהִים; וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם". (ויקרא, כו:ג-יג)

המלים המודגשות מראות את ההקבלה בין התנהגות העם – הליכה בחוקות ה', נאמנות למצוותיו – להתנהגות ה' – קיום הברית עם העם. שיא הביטוי להתנהגות "מידה כנגד מידה" בשכר, הוא במשפט המודגש פעמיים: ה' יהיה לנו לא'להים כשנהיה לו לעם.

המידה "מידה כנגד מידה" מתגלה גם במצב הפוך, חלילה, אם העם יבחר בדרך הלא טובה:

"וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי; וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֺת הָאֵלֶּה.  וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ, וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֺתַי, לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי.  אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם, וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת..וְאִם–תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי, וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה, שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם. …  וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ  לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי קֶרִי.  וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי... וְאִם בְּזֹאת לֹא תִשְׁמְעוּ לִי; וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי.  וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם, בַּחֲמַת–קֶרִי… אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ, כֹּל יְמֵי הָשַּׁמָּה, וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם; אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ, וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ. כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת, אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם, בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ... וְהִתְוַדּוּ אֶת–עֲוֺנָם וְאֶת–עֲוֺן אֲבֹתָם, בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ–בִי, וְאַף, אֲשֶׁר–הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי. אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי… "(ויקרא, כו:יד-מו)

המלים המודגשות מראות את ההקבלה בין העברות והעונש. אך אלה המודגשות בהדגשה כפולה, מבליטות את ההתנהגות בסגנון "מידה כגד מידה". כך, מופיע הביטוי "קרי" שלש פעמים כהגדרת אופי העברות וכן, במקביל, באופי הענישה של ה', חלילה. דוגמה מוחשית לסגנון זה, המובאת בפסוקים אלה,  היא השבתת הארץ מעבודה בכפייה, כעונש, כנגד אי השבתתה מרצון בשנות השמיטה.

במקומות רבים בתורה ניתן לראות עיקרון זה ביחס ה' למי שעושים רצונו ולהיפך. נזכיר כאן מספר דוגמאות בקצרה: יעקב אבינו זכה לעושר רב בזכות נאמנותו למעבידו לבן אף שרימה אותו הרבה. דור המבול הושחת כנגד שחיתותו, יהושע וכלב נכנסו לארץ על שחיזקו את העם בענין הכניסה לארץ, ואילו עשרת המרגלים מתו במדבר על שהרפו את לב העם בנושא זה. 

"מידה כנגד מידה" בימינו

חשוב מאד לאמץ עיקרון זה בכל תחומי החיים, הן בנתינת שכר והן בענישה. למשל, יישוב שהצטיין במניעת עבריינות נוער, יתוגמל במענקים לשיפור איכות חיי הנוער. ולהיפך – מי שגרם נטילת חיי אדם, ייענש בעבודות שירות בבתי רפואה ובבתי שיקום של נפגעי תאונות דרכים או עבודה, סוג של נתינת חיים.

היכן פוגש ערך זה את ילדינו

כדי לטפח עיקרון זה ולהפנים אותו, טוב יעשו הורים שישקיעו חשיבה לקראת מתן שכר לילדם על מעשה טוב שעשה (ולהיפך – לקראת ענישה), לראות שתגובתם תהיה דומה למעשה, "מידה כנגד מידה" כדי להקל על הילד לראות את הקשר בין השכר/העונש לתגובת ההורים.

סיפור ילדים: מידה כנגד מידה

הסיפור הוא על תלמיד שגילה חולשה בכל פעם שפגעו בו. הוא נהג להרים יד על הפוגע, כתגובה. העונשים שהיה רגיל לקבל היו הרחקה מבית הספר לזמנים שונים. עונשים אלה היו שנואים עליו כי הרחיקו אותו מבית הספר ליום, יומיים ואף לשלושה. בהתערבות אביו, הסכים המחנך לשנות את העונש. מעתה, אם יהיה צורך להענישו על הרמת יד,  יחויב לקיים תצפית על מגרש המשחקים של השכבה הצעירה, לאתר מצטיינים בהתנהגות שם, ולמסור שמותיהם למחנכת. עונש כזה הגיע, ואכן התלמיד לא התלונן עוד. עונש זה איפשר לו הישארות בתחום בית הספר עם חבריו, בהפסקות ובלימודים. היה זה עונש מהסוג "מידה כנגד מידה".   

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com