הדפסהכל מדינה המכבדת את עצמה ומבקשת ליצור דימוי חיובי לה, מקימה משמר כבוד, קבוצות חיילים העומדים הכן לכבד כל אירוע חשוב בעמידה זקופה. כך, למשל, עומדים חיילינו במעמדי זיכרון ובטכסים חשובים לכבוד ראשי המדינה. פרשת "במדבר" מלמדת אותנו על משמר כבוד גדול ומרשים שהקים עם ישראל כבר במדבר, טרם כניסתו לארץ ישראל.
משמר כבוד – לשם מה?
השאלה הראשונה שמתעוררת בנושא זה היא: מדוע צריכים בכלל משמר כבוד? מהי מטרת הקמתו? ובכן, טבעו של כל אדם הוא להיכנס עם הזמן לשגרת חיים. רוב בני האדם עסוקים רוב הזמן בשאלת הקיום הפיזי שלהם. גם בשעות הפנאי יבחרו לעסוק במשהו שמעניין אותם ופחות במה שחשוב באמת. כך, למשל, לא רבים הם הבקיאים בחוקי המדינה ויודעים מה מותר ומה אסור בנושאים רבים. התנהלותה הנכונה של כל מדינה היא לא רק בהצבת חוקים על פיהם יתנהגו כל אזרחיה, אלא גם בהפצתם בקרב ציבור אזרחיה. לצדם של חוקים אלה תהיה מערכת שתדאג ליישום החוקים ולכיבודם באמצעות מוסדות המדינה. הלא הם: הרשות המחוקקת, הרשות השופטת והרשות המבצעת.
אחת הדרכים לעורר יחס כבוד ונאמנות לחוקי המדינה ולראשיה היא הקמת "משמר כבוד" העומד כשומר ראש על מוסדות המדינה, בפתחי הבניינים, והמלווה דרך קבע כל אישיות מכובדת ממנהיגי המדינה. משמר הכבוד רומז באופן ברור לכל אזרח שחובה לציית לחוקים, אך מעבר לכך הוא גם מעורר יחס של כבוד למנהיגי המדינה ולחוקיה.
משמר הכבוד בישראל
ה' בחר בעם ישראל להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש". עם שעיצובו יהיה לא רק רוחני, אלא גם מדיני. הוא ישמש דוגמה למדינה אידיאלית המבוססת על פי חוקים מיוחדים, וחלק חשוב ביותר בעיצובו הוא הקמת "משמר כבוד". במה התייחד משמר זה?
- בהקמתו – במדבר, טרם הכניסה לארץ ישראל
- בהיקפו – כל העם היה "משמר כבוד"
- בעיצובו – שבט לוי למשפחותיו מסביב למשכן וכל השבטים מסביבם לארבע רוחות העולם
משמר כבוד זה שימש כמודל למשמר הכבוד שהוקם מאוחר יותר על הר הבית מסביב לבית המקדש. כל אחד ממרכיביו הייחודיים מעורר רושם גדול. להקים משמר כבוד כבר בראשית דרכו של העם במדבר, מהווה מסר ברור לאופיו הייחודי של העם, כעם ה', עם שמלכו איננו בשר ודם, אלא מלך העולם. לכן ראוי הוא שכל העם יעמוד ניצב למשמר כבוד. במעמד הר סיני הכריז ה' את ההגדרה של מעמדו של עם ישראל בין העמים:
כלומר, עם המשמש דגם של התנהלות עם אידיאלית בהיותו מקיים חיים ראויים בארצו, על פי חוקי המלך. מצבת החניה שבה המשכן עומד במרכז המחנות, נועדה לתת כוון ברור לכל הנסיעות וההתנהלות הציבורית של העם, כאן במדבר, ואחר כך בארץ ישראל. חניית שבט לוי מסביב למשכן כמתווך בין השכינה לעם, מסמלת את הגורם האחראי על התמדה בהתנהלות תקנית על פי החוקים של כל העם, החל מחיי המדבר והמשך בחיי העם בנחלותיהם, כל שבט בנחלתו. שבט לוי קיבל 48 ערים מפוזרות בכל הארץ, כדי לשמור על קשר תמידי בינו לבין כל השבטים, ללמד ולשמש כתובת לכל עניין התנהגותי פרטי או ציבורי. מסיבה זו הוא לא קיבל נחלה מיוחדת ככל השבטים, כי "נחלתו" היא בהיותו משרת ה' לקדם ולשכלל את התנהלותו הרוחנית של העם.
משמר הכבוד בימינו
כמה מתרוממת הרוח ופועם הלב למראה משמר כבוד במדינת ישראל, בחגי המדינה כבימי הזיכרון. קבוצות שונות של אנשי משמר: משמר הכנסת, משטרת ישראל, חיילי צה"ל, מופקדות על כיבוד אירועים ממלכתיים ומנהיגי המדינה בבואם לטכסים השונים או בצאתם לשליחות ממלכתית. אט אט חוזרים אנו אל מעמדנו העתיק, מתרגלים תפקודו של משמר כבוד עד שנזכה לראות את הלויים עומדים בבית המקדש על משמרתם, משמרת הכבוד במהרה בימינו אמן.
היכן פוגשים ילדינו ערך זה
המודעות שלנו לחנך ילדינו לכבד את הזולת קיימת במידה זו או אחרת. במיוחד ערים אנו לכיבוד מי שנמצא במעגל קרוב לילד: הורים, אחים גדולים, מורים. אך יש חובה לחנך לכיבוד גם את מי שרחוקים מעיניו של הילד, אך חשובים ומכובדים הם כמנהיגים, העומדים כל העת בהנהגת המדינה ודואגים לקיומה התקין והטוב. טוב יעשו ההורים אם יגיעו פעם עם ילדיהם למעמד ממלכתי בו יחושו מקרוב משמעותו של משמר כבוד.
סיפורי ילדים: משמר כבוד
הסיפור הראשון הוא על חייל בודד שסיפר לחברו מדוע הוא כל כך נרגש בטכס הדלקת המשואות.
הסיפור השני הוא סיפורו האישי של מפקד משמר הכנסת שהגיע לארץ כנער ניצול שואה, ולא הפסיק כל השנים מלהתרגש מהעובדה שיש לנו מדינה.