השלום הוא ערך אהוב על בני האדם.אך מה כל אחד מהם היה מוכן לעשות כדי להשיגו? פרשת "חוקת" מלמדת על השתדלותו הגדולה של משה רבנו לבקש משכנינו לנהוג בשלום.

השלום הוא אחד מיסודות קיום העולם. כל בני האדם צריכים לחתור לשלום כדברי הפסוק בתהלים (לד:טו): "בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.". קורה שמתעורר סכסוך, מריבה בין אנשים. האם ההתנצחות המתמשכת תביא לפתרון אמת ויציב? ודאי לא. אולי לא קל להשיג שלום, אך אם מודעים לחשיבותו הרבה, לא מוותרים עליו. פרשת "חוקת" מלמדת אותנו שבני ישראל בדרכם ממדבר סיני לארץ ישראל, נאלצו לעבור דרך ארצות העמים הגובלים עם הארץ. כשפנו בבקשה ממלך אדום לעבור בארצו, למרות שפנו בלשון יפה ועדינה, היתה התגובה שלילית ואף לוחמנית, רחוקה לגמרי מדרכי שלום.

בקשת שלום בפרשתנו

וזו לשון הכתוב בעניין פניות משה לאדום ותגובתו:

"וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ, אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹםכֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל, אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ. וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה וַנֵּשֶׁב בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּיםוַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם וְלַאֲבֹתֵינוּוַנִּצְעַק אֶל ה' וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ, וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם; וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ. נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ, לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם, וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵרדֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול, עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָוַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָוַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה, וְאִם מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי, וְנָתַתִּי מִכְרָם; רַק אֵין דָּבָר, בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָהוַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר; וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָהוַיְמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ; וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו." (במדבר, כ: יד-כא

פניית משה לאדום התבססה על ציפייה סבירה ליחס מתחשב כלפי עם נודד הנמצא במצוקה, מה עוד שהוא מכריז מראש שהדבר לא יגרום לנזק כלשהו לעם המארח. משה לא התיאש מתשובתו השלילית ואף המאיימת, וניסה לרכך לבו בכך שהציע תשלום על כל נזק שייגרם, ובכל זאת, אדום נשאר בעמדתו הנחושה שלא לעשות חסד עם עם שלם, ואף מימש את איומו לצאת לקראתו במערך מלחמתי.

בהקשר זה חשוב לזכור שפניית משה התבססה גם על הקשר המשפחתי לאדום, שהרי עשיו הוא אדום, אחי יעקב, ובכל זאת נחל משה ועם ישראל כולו אכזבה גדולה. 

דרכו זו של משה, לבקש שלום תחילה, נהג בה כלפי כל העמים שנקרו בדרכו של עם ישראל לארץ ישראל. מי שהתעקש לצאת למלחמה לקראת ישראל, היה זה סיחון מלך האמורי. למרות שגם אליו פנה משה רבנו לשלום, סרב ונלחם בישראל, אך נוצח וישראל כבשו ממנו חבל ארץ גדול בעבר הירדן המזרחי. וכך מתוארים הדברים בחומש דברים (ב:כו-ל):

"וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת, אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן, דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹראֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ, בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְלֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאול. אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי, וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי; רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי. כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ  לִי בְּנֵי עֵשָׂו, הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר, וְהַמּוֹאָבִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָר, עַד אֲשֶׁר אֶעֱבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ'לֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּוְלֹא אָבָה סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַעֲבִרֵנוּ בּוֹכִּי הִקְשָׁה ה' אֱ'לֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ, וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ, לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה. "

הוראת התורה לקרא לשלום

התנהגותו של משה רבנו נבעה מהוראתה של התורה בכלל, ביחס לכל סוג מלחמה, כפי שמנוסחת בפסוק הבא:

"כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָוְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם". (דברים, כ:י).

ובכלל, צריך לדעת שהתורה וכל מצוותיה מכוונים לשלום, כמו ששלמה המלך מגדיר זאת בספרו משלי (ג:יז) "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם; וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם". אמנם לא קל להבין איך כל מצווה בתורה מכוונת לעשיית שלום, אך חשוב לדעת, לפחות, שזו דרכה וכוונתה של התורה ותפקידנו לעמול ולגלות זאת.

בקשת שלום בחיי היום-יום

כמובן, קיים הבדל בקושי שביישום המשימה לבקש שלום בין עמים לבין הבקשה להשגת שלום בין איש לרעהו, ובכל זאת, כדאי שניקח מכאן תובנה לחשיבות השלום. אם קבעה התורה את הדרישה לבקש שלום כתנאי לפתיחה במלחמה, הרי שביחסים שבין אדם לחברו, הדרישה היא גדולה יותר. חכמינו דברו הרבה בשבח השלום ובדרישה לקיימו. אחת המשניות הבולטות בנושא זה היא :

"הִלֵּל אוֹמֵר: הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה" (אבות, א:יב)

היכן פוגשים ילדינו ערך זה

בקשת השלום היא נושא המעסיק את ההורים הרבה. אמנם לא השלום שעוסקת בו הפרשה, שלום בין עמים, אלא שלום בסיסי יותר – בין אדם לחברו. קיימות מריבות בין ילדים. חובה ללמד את הילדים את חשיבות השלום כפי שבאה לידי ביטוי בפרשתנו ובמקומות אחרים, כדי שעם הזמן יפנימו ערך זה וירצו את השלום ולא רק יכבדוהו.

סיפור ילדים: בקשת שלום

הסיפור הוא על ראש עיר שהכריז על פרס גדול שיוענק לבית הספר שיצטיין בהישגיו למניעת אלימות ולבקשת שלום. הפרס לא היה ידוע מראש, ובכל זאת התאמצו מאד תלמידים של אחד מבתי הספר לקיים פעילויות מיוחדות. הם אכן ראו פרי לעמלם הגדול. כל תלמידי בית הספר זכו ביציאה לטיול.

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com

  • לעילוי נשמת המחנך האהוב והדגול הרב שמעון אדלר ז"ל. 

 

 אם אהבת את התכנים שלנו, את הסגנון, ואת החזון, אנו נשמח לשמור איתך על קשר. אנא מלא את הפרטים שלך בטופס. אנו נשלח במייל רק דברים טובים ומועילים לחינוך ילדיך למידות טובות.