פרשת כי תשא: כיבוד מנהיג

כל קבוצה חברתית, ברמה זו או אחרת, שואפת להעמיד לה מנהיג ראוי, ודאי וודאי כשמדובר בקבוצה גדולה כעם. עם  המונהג על ידי מנהיג ראוי, יצליח מאד בכל משימותיו. אישיותו של המנהיג נבנית מילדות. תכונותיו, אופיו ומדותיו הטובות מהווים בסיס איתן להצלחתו. הכשרתו המקצועית ונסיונו שיבואו מאוחר יותר יבואו לידי ביטוי מוצלח יותר ככל שיסודות אלה יהיו איתנים וטובים. עם השנים, ככל שתפקיד ההנהגה מתארך, עשויים להופיע לצד ההצלחות הרבות, גם טעויות קלות או פחות בתפקודו של המנהיג. פרשת "כי תשא" מלמדת על כבוד גדול שרחש עם ישראל למנהיגו משה רבנו.

חטא העגל

כהקדמה ליחס הכבוד הגדול של העם למשה מנהיגם, חשוב להביא את הרקע לכך. בני ישראל, עוצבה אישיותם במהלך שנות נדידתם במדבר. בחודש השלישי לצאתם מארץ מצרים בה עבדו קשה מאד מאות בשנים, קבלו את התורה בהר סיני, וה' כרת אתם ברית על בסיס זה. לאחר שמיעת עשרת הדברות, עלה משה להר סיני למשך 40 יום לקבל את לוחות האבן בהן כתב ה' בעצמו את עשרת הדברות. העם המתין לבואו בציפייה רבה במשך כל הימים האלה. ביום הארבעים למניינם, כשראו שחזרתו מתעכבת דאגו מאד למנהיגם הגדול משה רבנו, ובחולשתם כי רבה פנו בדרישה לאהרן ליצור להם דמות חלופית להנהגתו, מה שיעזור להם להמשיך לכוון את לבם לה'. אהרן הכהן, אחיו של משה רבנו, שקל בכובד ראש את דרישתם. בלית ברירה הצליח אמנם לדחות את ביצוע המשימה למחרת, אך ליווה זאת בדרישה מהם להביא אליו תכשיטים שמהם יעשה את מבוקשם. העם הזדרז בביצוע המשימה, הביא אליו את תכשיטים והוא השליך לאש אותם. מהאש יצא עגל זהב. חלק קטן מהעם, כשלושת אלפים בלבד, חגגו סביבו.

משה רבנו בדקות אלה שהה עדיין בהר. ה' בישר לו שהעם עשו להם עגל והם רוקדים סביבו. הוא ציווה עליו לרדת ולראות בעצמו את הדרדור המהיר מאז שמעו באזניהם "לא תעשה לך פסל וכו' ".משה ירד ושלח לפניו את יהושע לבדוק מה פשר הקולות שהוא שומע מההר. ברגע שגילה משה שאכן הם חטאו בעשיית העגל וגם רוקדים הם לו כעת, הפיל משתי ידיו את לוחות הברית שיועדו להם, הם נשברו לרגלי ההר, כסימן לכך שהעם לא ראוי לקבלן במצב ירוד זה.

לאחר שביצע משה סדר כפרה לעם, עלה שוב לתפילה ורק בפעם השלישית לעלייתו לקבל את הלוחות השניים, סלח ה' לעם.

נושא חטא העגל מופיע באריכות בתורה ויש בו רעיונות יסודיים. מאחר ואיננו עוסקים בנושא במאמר זה, אלא בהשלכותיו, נפנה את קוראינו למאמר מקיף בנושא, מאמרו של הרב זלמן מלמד שליט"א בקישור הבא: https://www.yeshiva.org.il/midrash/20595

כיבוד מנהיג בפרשתנו

משה בראותו שהעם ירד ממדרגתו הגבוהה בה היה שרוי מאז מתן תורה, החליט לנהוג בעצמו הרחקה סמלית. הוא הלך והצניע עצמו באהל מחוץ למחנה. חז"ל הגדירו את התנהגותו על פי ההוראה בענין נידוי: "מנודה לרב – מנודה לתלמיד" (מועד קטן, יז:א). העם בראותו את משה יוצא מן המחנה אל האוהל, עמד לכבודו עד כניסתו אליו, וכך מתואר הענין בתורה: 

"וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה, וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד; וְהָיָה כָּל–מְבַקֵּשׁ ה', יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. וְהָיָה כְּצֵאת מֹשֶׁה אֶל הָאֹהֶל, יָקוּמוּ כָּל הָעָם, וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ; וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה, עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה. וְהָיָה כְּבֹא מֹשֶׁה הָאֹהֱלָה, יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל; וְדִבֶּר עִם–מֹשֶׁה. וְרָאָה כָל הָעָם אֶת עַמּוּד הֶעָנָן עֹמֵד פֶּתַח הָאֹהֶל; וְקָם כָּל הָעָם וְהִשְׁתַּחֲווּ, אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ.(שמות, לג:ז-י)

במעשה גדול זה של כיבוד מנהיגם, זכו גם לחזות בהשראת השכינה על האהל שאליו נכנס משה, אהל מועד, בדמות ענן. אז קם העם והשתחווה מול השכינה, כל אחד מפתח אהלו. 

אגב, מכאן הורו לנו חז"ל שצריך לעמוד לכבוד הרב בכניסתו לבית הכנסת או לבית המדרש עד שיגיע למקומו.

כיבוד מנהיג בימינו

המנהיג הוא שליח ציבור העושה מלאכתו נאמנה. בפעילותו הרבה והמגוונת נוגע הוא כמעט בכל תחומי החיים הציבוריים ולעתים גם הפרטיים של כל אחד מעמו. כבוד למנהיג הוא ענין של רגש המבטא הכרת הטוב והערכה של הפרט וגם של הציבור כלפי המנהיג. אין כללים לרמת הכיבוד שאמור המנהיג לקבל מהצבור, אך ודאי שיחס מינימלי של כבוד חייבים לרחוש כלפיו. כיבוד מנהיג מצוי בצבור היודע להעריך מהי הנהגת ציבור, מה דורש תפקיד כזה, וכזה הרוחש אימון כלפי מניעיו של המנהיג בפעילותו. בימינו אנו חשים ערעור במעמדו של המנהיג. קיימת חשדנות מתמדת ביחס לכנותו של המנהיג, ומצד שני, אולי בגלל יחס כזה, מתברר לעתים שהציבור צדק והמנהיג נתפש בחשדות, באי יושר וכו'.

היכן פוגש ערך זה את ילדינו

כל הורה הוא סוג של מנהיג. טבעם של ההורים הוא לתת הרבה מעבר להערכה שהם זוכים לה מהילדים. חפצים הם להמשיך להעניק את כל מה שהם יכולים, ללא התניה בקבלת כבוד מהילדים. בכל זאת, כדי לחנך את ילדיהם לחיים, רצוי שיקיימו שיחות עם הילדים וגם הדגמות מוחשיות בנושא כבוד למנהיג הקטן (הורה) או לגדול (ראש עיר וכדומה)

סיפור ילדים: כיבוד מנהיג

הסיפור הוא על ראש עיר אמן בתחום הציור, שיזם פתיחת קורס ציור לתלמידים מחוננים מכל בתי הספר. כאות הוקרה וכבוד על יזמתו זו, העניקו לו התלמידים במתנה את ציוריהם הנבחרים, ובהם עיטר את קירות משרדו.

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com