הסיפור שייך למאמר פרשת שלח: "טובה הארץ מאד מאד". מומלץ לקרוא את המאמר לפני שמקריאים לילדים את הסיפור.

"נמאס לי, המורה, לשמוע 'קיטורים' ואכזבות על החיים כאן" שיתפה דינה את המורה רחל בבוקרו של יום ראשון.

"מה קרה דינה שאת נסערת כל כך?"

"התארחו אצלנו בשבת דודים מקנדה המבקרים עכשיו בארץ והשמיעו תלונות קשות על הממשלה שלדעתם לא עושה מספיק לעצירת הטרור."

"מה את חושבת, דינה, האם הם צודקים בטענות שלהם?"

"אולי הם צודקים, כי באמת לא קל לכולנו, אבל אני כבר לא יכולה לשמוע את הטענות האלה כל שבוע, פעם מהדודים, פעם מחברים שגרים באזור שקט בארץ ופעם מסתם אנשים שמשעמם להם…"

"דינה, את צודקת, גם לי לא נעים לשמוע כל כך הרבה בקורת. לכן החלטתי השנה להקדיש שיעור אחד בשבוע ללימוד שירי ארץ ישראל"

"מה הקשר, המורה?"

"אם נכיר שירים יפים שכתבו אנשים גדולים בשנותיה הראשונות של המדינה, אולי ישתנה היחס שלנו לדברים קשים שאנו חווים, מבלי להמעיט בקושי שבהם"

"איזה שיר הכנת לנו להיום?"

" 'שיר בוקר' של נתן אלתרמן. תחילה נספר עליו מעט. נתן אלתרמן ז"ל היה אחד המשוררים הגדולים בדור הקודם. ציוני גדול שהתנגד בזמנו למסירת שטחי ארץ ישראל וכך נכתב עליו בויקיפדיה: 'לאחר מלחמת ששת הימים נמנה אלתרמן עם מייסדי" התנועה למען ארץ ישראל השלמה". את נכונותו של בן-גוריון לוותר על מרבית השטחים תמורת שלום אמת תיאר כ"היפותטית – אפילו אוטופית' "

שיר בוקר 
מילים: נתן אלתרמן
לחן: דניאל סמבורסקי

בהרים כבר השמש מלהטת 
ובעמק עוד נוצץ הטל, 
אנו אוהבים אותך, מולדת, 
בשמחה, בשיר ובעמל. 

ממורדות הלבנון עד ים המלח 
נעבור אותך במחרשות, 
אנו עוד ניטע לך ונבנה לך, 
אנו ניפה אותך מאד. 

נלבישך שלמת בטון ומלט 
ונפרוש לך מרבדי גנים, 
על אדמת שדותיך הנגאלת 
הדגן ירנין פעמונים. 

המדבר, אנו דרך בו נחצובה, 
הביצות, אנחנו ניבשן, 
מה ניתן לך עוד להוד ושובע, 
מה עוד לא נתנו וניתן. 

בהרים, בהרים זרח אורנו, 
אנו נעפילה אל ההר, 
האתמול נשאר מאחורינו 
אך רבה הדרך למחר. 

אם קשה היא הדרך ובוגדת, 
אם גם לא אחד יפול חלל, 
עד עולם נאהב אותך מולדת, 
אנו לך בקרב ובעמל! 

בשיר הזה מבטא המשורר את אהבת הארץ העזה שהיתה אז בלבבות החלוצים, למרות הקשיים הרבים, אותם הוא מזכיר בשירו. ככל שגדולה אהבתנו לארצנו, כן תקטן הבקורת שלנו עליה. לא מפני שאין בעיות, אין קשיים, אלא מפני שהם מתגמדים לעומת הערך הגדול של ארץ ישראל."

"המורה, נזכרתי בסבא שלי שעלה ממרוקו, סבא שמעון ז"ל. כשירד מהמטוס, השתטח על הארץ ונישק את עפרה. לא היה מוכן לשמוע אף פעם משהו לא טוב על ארץ ישראל. מי שהיה מתלונן בקיץ שחם מאד ולא נעים בחוץ, היה שואל אותו סבא: 'לא למדת מעונש המרגלים, שסיפרו רע על הארץ?!'."

"תלמידים יקרים" פנתה המורה רחל לכל הכיתה. "שיעור זמרה ייוחד לשירי ארץ ישראל משנותיה הראשונות של המדינה. אבקש מכם לייחד מחברת לנושא זה,  אליה תעתיקו את השירים ומדי פעם גם את ההסברים עליהם."

המורה רחל זכתה במשך השנה לכינוי "המורה לזמרה" על השתדלותה הגדולה להנחיל רבים משירי ארץ ישראל האהובה לתלמידיה.

הצעת דיון

  1. מה לא אהבה דינה בדברי קרוביה מקנדה? מדוע?
  2. מה היתה הדרך שבחרה המורה רחל להאהיב את הארץ על תלמידיה?
  3. אילו שורות הייתם מאמצים מהשיר "שיר בוקר" של נתן אלתרמן?
  4. האם גם לכם יש רעיון איך להסיח את הדעת מהבעיות הקשות שקיימות בארצנו האהובה?