הסיפור שייך למאמר פרשת בהר: הצדקה המעולה. מומלץ לקרוא את המאמר לפני שמקריאים לילדים את הסיפור.

משפחת בן-ארצי ידועה בעפולה כמשפחה מיוחדת בחנוך ילדיה. על אחד מדרכי החינוך של האבא יסופר כאן.

"אבא, שמעת שהגיעה לשכונה שלנו משפחת עולים?" פנה נועם לאבא שאול בהתרגשות.

"נכון, נועם. הם הגיעו לשכונה בשבוע שעבר. לפני כן שהו כשלושה חודשים במרכז קליטה. שם למדו עברית"

"איך הספקת לדעת את הפרטים האלה?"

"בשבוע שעבר ראיתי משאית עומדת ליד הבנין שלהם. תחילה חשבתי שמדובר במשפחה מהבנין שעוברת דירה. ניגשתי לשם להתברר שמדובר במשפחת לוי שעלתה מצרפת"

"ומה עשית אז?"

"נעזרתי ביידע ישן שיש לי בשפה הצרפתית, מאז שלמדתי בבית הספר התיכון, ניגשתי לאבא והצעתי להם עזרה בהעברת ארגזים מהמשאית הביתה. בני המשפחה שמחו מאד, מעצם זה שכבר זכו להתיחסות יותר מהעזרה עצמה. ואתה, נועם, איך אתה יודע על כך?"

"לי זה היה פשוט יותר. הבוקר הגי לכיתה שלנו תלמיד חדש שהוא בן למשחת לוי"

עברו מספר שבועות, שאול ונעמה אשתו הזמינו את משפחת לוי לסעודת שבת. האוירה היתה טובה, למרות קשיי התקשורת עם בני המשפחה. הקשרים בין המשפחות הלכו והתהדקו. בשיחה אישית שקיים משה לוי ראש המשפחה עם שאול, גילה שאול שלמשפחת לוי יש קשיי פרנסה.

"משה, איך אתם מרגישים כאן אחרי חודשיים ימים?" שאל שאול

"טוב מאד. אנחנו שמחים על עצם העלייה מגלות צרפת לארץ ישראל"

"ואיך אתם מסתדרים בכלכלת בית?"

"בזה יש קושי…" השב משה כשקולו נשנק מעט. "בצרפת, עבדו שנינו בעבודה מסודרת והתפרנסנו יפה מאד, אך כאן עדיין לא מצאנו עבודה במקצועות שלנו. בינתיים אנחנו עובדים בניקוי בית הספר שבשכונה. אין לי בעיה רגשית עם זה, אבל המשכורת קטנה מדי…"

הדבר נגע מאד ללבו של שאול והוא החליט להירתם למשימה: חיפוש עבודה למשה

"משה, שמע נא. בינתיים אני מבקש ממך לקבל ממני הלוואה בסך 5.000 ₪ עד שתסתדר."

"שאול, אני מרגיש מאד לא נעים…" הגיב משה בקצרה

"משה, אתה מזכה אותי במצווה גדולה. הכסף הזה עומד בצד ועכשיו יש לו שימוש, ב"ה"

משה הסכים לקחת את הסכום, אך עמד על כך שהכסף אכן ייחשב כהלוואה העומדת לפירעון.

משפחת בן-ארצי ותיקה מאד בעפולה. במשך השנים רקם שאול קשרים טובים עם הרבה אנשים, ביניהם מנהל מרפאת השיניים בעיר.

"יוסי, מה שלומך?" פנה שאול למנהל מרפאת השיניים. "יש לי בקשה ממך. לשכונתנו הגיעה משפחת עולים מצרפת. האבא רופא שיניים במקצועו ואני מחפש לו מקום עבודה. האם זקוק אתה לרופא?"

"כל הכבוד לך שאול ידידי. לצערי כל המשרות תפושות כעת, אך אני רושם זאת לפני"

עברו שבועיים והנה יוסי מתקשר לשאול

"שאול, אוהבים אותך בשמים, כנראה…היום התפנתה משרה"

"יוסי, אוהבים בשמים את כולם, אבל אולי את משה ומשפחתו אוהבים במיוחד…מה עליו לעשות?"

"אמור לו להגיע למשרדנו ושם נדבר על הפרטים"

משה התרגש מאד ושמח על הבשורה הגדולה הזאת. כל משפחתו היתה נפעמת משאול, מיחסו הקרוב והדואג כל כך.

"אין בפינו מלים להודות לך שאול. תבורך אתה וכל משפחתך וימלא ה' כל משאלותיך לטובה" כתבה משפחת לוי במכתב התודה לשאול

"משפחת לוי היקרה, שמחים אנו להשתתף ולו במעט בקליטתכם בארצנו היקרה. זכות גדולה היא לנו לעשות זאת. תבורכו ותצליחו בכל מעשי ידיכם" השיב שאול בשמו ובשם משפחתו.

משה הגיע למשרד. הוא קיבל את העבודה בברכה, אלא שעליו היה לעבור השתלמות קצרה להתאמת שיטות העבודה שידועות לו לאלה של המרפאה.

איך פוגש סיפורנו את פרשת השבוע

בסיפורנו גילה שאול תושייה יפה בכך שחיפש וגם מצא מקום עבודה לאבי המשפחה. זוהי בהחלט צדקה מעולה שמנעה בושה מהמשפחה, ואף הבטיחה לה מעתה פרנסה מכובדת. פרשתנו מצווה על מצוות צדקה זו ודורשת לדאוג תחילה להחזקת הנזקק טרם יפול לחסדי הצבור.

הצעת דיון

  1. מה היה מיוחד בפעולתו של שאול למען משפחת העולים?
  2. האם ישבה המשפחה כל הזמן והמתינה להזדמנות מיוחדת של פרנסה? איך ניהלה המשפחה את כלכלתה?
  3. מדוע חובה לדאוג תחילה להשגת מקור פרנסה למשפחה? הרחיבו
  4. האם גם אתם שמעתם על פעולת דקה דומה לזו שעשה שאול? שתפו

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com

 אם אהבת את התכנים שלנו, את הסגנון, ואת החזון, אנו נשמח לשמור איתך על קשר. אנא מלא את הפרטים שלך בטופס. אנו נשלח במייל רק דברים טובים ומועילים לחינוך ילדיך למידות טובות.