התאבדויות!

איך נמנע התאבדויות, או לפחות נצמצם אותן?

עצוב, מצער ואף מתסכל לעסוק בנושא כאוב זה, אך הציוויים "לא תוכל להתעלם" ו"לא תעמוד על דם רעך" רודפים אותנו ולא מניחים לנו!

אופיו של מדור זה הוא לעורר מודעות. עד כה העלנו בע"ה נושאים שונים מחיי היום-יום, אותם אנו פוגשים, והצענו להם מבט יהודי ערכי, כך שפגישתנו אותם לאחר הפנמת העיון בנושא, עשויה לתת התייחסות שקולה, ואף מועילה.

הפעם אנו פונים לנושא חריג ברמת הקושי שלו, ואף מטלטל מאד. שוב, כי איננו רשאים להתעלם ממנו, או "לטאטא אותו מתחת לשטיח".

תחילה – הבהרה!

איננו מתיימרים להציע טיפול מעשי לבעיה קיימת. איננו מקצועיים, ולא ניקח על עצמנו אחריות, חלילה, אך מאמינים אנו שהתבוננות נכונה במקורות מאפשרת פיתוח מודעות ורכישת תובנות לניהול אורח חיים בריא, כך שאובדנות לא תהיה בגדר "הצעת פתרון" לבעיה, או מצוקה כלשהי.

בקשת מחילה

ועוד הערה. מאחר שהנושא רגיש ביחס למי מהקוראים שחוו בקרבתם מקרה התאבדות, או ניסיון להתאבד, נבקש מראש את מחילתם על חשיפת הנושא, כי כאמור, מטרתנו רק לתרום למניעה, או לפחות לצמצום, של האסונות הללו.

לפני שנציע מספר נקודות למחשבה, נביא מעט נתונים סטטיסטיים בנושא זה. הנתונים נלקחו מהאתרים העוסקים בנושא זה. כתובותיהם יוצגו בסוף הרשימה.

• מספר המתאבדים בשנה בישראל הוא כארבע מאות! – אחד ליום בממוצע!!!
• בחלוקה מגזרית, מספר הגברים הוא פי שלושה מהנשים
• מספר בני הנוער והרווקים המתאבדים גדול יותר ממבוגרים ונשואים.
• סיבת המוות השנייה אצל בני נוער היא התאבדות
• הצבור הדתי נמצא בקבוצת סיכון נמוכה
• נתון מעניין ביותר – מספר המתאבדים באוכלוסיה הערבית, פחות משמעותית, מהאוכלוסיה היהודית

 

מה הן הסיבות העיקריות להתאבדות?

1. הסיבה העיקרית העולה ממחקרים היא דיכאון, מועקה נפשית מתמשכת, הגורמת לאדם ייאוש.
2. טראומה שנגרמה מאכזבה קשה, מגירושין, מהרחקה חברתית, מהטרדה מינית ועוד, מה שמביא לשנאת החיים!
3. חוסר עניין בהמשך החיים – "אין למה לקום בבוקר".

האם ניתן למנוע, או לצמצם תופעה קשה זו?

לפני שנציע נקודות יהודיות, מעניין לקרוא את דברי אביו של נער שהתאבד, מחבר הספר "עולם טוב יותר":

המסקנה העיקרית העולה מספר חשוב זה היא שאובדנות ניתן למנוע. כמי שנרתם לעשייה בתחום, בעקבות התאבדותו של בני ערן ז"ל בגיל 19, אני ממליץ לכל הורה ולכל אדם במערכת החינוך, לקרוא ספר זה כדי להכיר את הנושא הכאוב ולמנוע אובדנות של בני נוער כה רבים בישראל. (ד"ר אבשלום אדרת, יו"ר עמותת "בשביל החיים" למניעת אובדנות ותמיכה במשפחות שיקירם התאבד)

ובכן, מה משכנע יותר מעדותו של אבא שבמקום לשקוע בצערו הגדול על אובדן בנו, קם וחקר וכתב ספר שעשוי לתרום למניעת ההתאבדויות הבאות. תודה לך ד"ר אבשלום על תרומתך החשובה, ובשכר זה תמצא נוחם על אובדן בנך ערן ז"ל.

בכל זאת, למרות ספרו החשוב ועוד ספרים טובים שנכתבו בנושא, חשוב שנתוודע למקורותינו היקרים. אז, נגלה שאכן התנ"ך מהווה מקור לחוסן ולתעצומות נפש כאלה שלא רק ימנעו התאבדות וחשיבה על התאבדות, אלא ירוממו אותנו למרחבים מבטיחים, להתנהלות טובה, משמחת של חיינו.

• האם אנו מכירים בתנ"ך דמויות שסבלו מקשיים, מרדיפות, מהתנכלויות?
• מה עשו אותם אנשים במצבים אלה? האם התאבדו?
• מהו יחס התורה למי שמחליט לשים קץ לחייו?

שאלות אלה הן רק מעט ממה שכל מתמודד היה רוצה לשאול, אך הן מייצגות דיין את עיקר מטרת הרשימה הזאת.

לא נאריך בהבאת דוגמאות רבות, הנמצאות בשפע בתנ"ך, מהן ניתן ללמוד איך באמת צריך להתמודד עם קשיים גדולים. נסתפק במספר דוגמאות שיעידו על אחרים.

• אברהם אבינו

אברהם אבינו אכן מלמד אותנו כאבא טוב איך להתמודד עם קשיים. החל מילדותו בבית של עובדי עבודה זרה, כשהוא היחיד מאמין בה', המשך בהתמודדות עם עמים זרים בני תרבויות ירודות, ואף עם הרועים של לוט, אחיינו, היה לרועים שלו ריב. גולת הכותרת היא עמידתו בעשרת הניסיונות הקשים. בכל מהלך חייו היה סמל של התמודדות בקשיים רבים ועמידה בהם.

מה היה סוד עמידתו האיתנה כל כך? מדוע לא חזר בו אברהם אבינו מכל המהלך הנועז, לשוב ולחיות חיים שקטים?

אמונה! ה' מעיד על כך בניסיון האחרון כשאמר לו "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱ'לֹהִים אַתָּה" (בראשית, כב: יב)  וכן בהמשך – "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְו‍ֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי". (בראשית, כו: ה)

• יוסף הצדיק.

יוסף נרדף מאד על ידי אחיו. התורה לא "מצנזרת" ביטויים קשים שהיו בשיח האחים שלו כלפיו: "וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום",  "ויקנאו בו אחיו", "ועתה לכו ונהרגהו" וכו'.

אמונה בה'.

איננו יודעים איך הגיב יוסף לרדיפה זו, לשנאה כה קשה. התורה בחרה לא לכתוב זאת, אולי כדי ללמד אותנו את העיקר – מה קרה באמת ליוסף עקב מרדף זה. האם הוא החליט לשים קץ לחייו, להיעלם לאיזו מערה וכדומה? התורה כן בחרה לספר על אופיו, על הכוחות הפנימיים שהיו לו ועמדו לו בעת צרה – אמונה שהוא מכוון מלמעלה לטובה. אמונה זו באה במבחן בהרבה אירועים בהמשך גלגוליו, עד שהתורה מכריזה עליו שהוא מאובטח ביותר על ידי ה' – "ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח" ועוד.

הימנעות מנקמה

כתוצאה ישירה לאמונה חזקה בהשגחת ה' עליו, ראה יוסף ברדיפת האחים אותו כחלק מהשליחות שלו להיות משנה למלך מצרים. לכן לא נקם באחיו ואף בכה כשחשדו בו שאולי כן יגמול להם רעה על כל התנכלויותיהם. הוא לא ראה עצמו אחראי לענישתם. לא מפני שאינם חייבים בכך, אלא כיוון שזה לא באחריותו, אלא זה שייך לבורא עולם.

• דוד המלך

ספר שמואל א' משופע בתיאור חייו הקשים של דוד המלך מול רדיפת שאול אותו, עד כדי ניסיון להשליך עליו חנית במטרה להרגו! הרדיפה הזאת נבעה כנראה מקנאה בהצלחתו הגדולה של דוד המלך. והנה פעמיים יכול היה דוד להיפטר ממרדף זה על ידי פגיעה בשאול בהזדמנויות "פז" שנקרו בדרכי בריחתו ממנו, אך לא עשה זאת, למרות הפצרות עוזריו, "כִּי מִי שָׁלַח יָדוֹ בִּמְשִׁיחַ ה' וְנִקָּה" (שמואל א', כו: ט) – תגובה שמופיעה מספר פעמים בסוף הספר.

ושוב, האם הרדיפה הקשה הזאת דרדרה את מצב נפשו של דוד עד חשיבה להתאבדות? מדוע?

ושוב, אותה תשובה – אמונה בהשגחת ה', שלמרות ההתנהגות הקשה של שאול כלפיו, אינו מתייאש, אלא מתמלא באמונה שהכל לטובה.

הבאנו רק שלש דוגמאות מתוך מאות! על פניו נראה שהרחקנו לכת בהבאת דוגמאות אלו, כי מי ישווה לאישיותו של כל אחד מהם?! אך, ההיפך הוא הנכון! דמויות אלה מתוארות בתנ"ך כדי ללמדנו שזה אפשרי! הם מתוארות לפרטי הליכותיהם כדי שנפנים ללבנו את רחשי אמונתם, דבקותם בה', וכך נתמלא באמונה שתעמוד לנו במשברים קשים המזדמנים בדרכנו. אולי לא נעמוד בניסיונות כה קשים שעמדו בהם, אך ודאי נצלח בקטנים מהם, ככל שהאמונה תהיה גדולה יותר.

ולמישור המעשי, מה באמת ניתן לעשות כדי למנוע התאבדויות?

נראה שהעבודה צריכה להתבצע בשלושה תחומים: החינוכי, החברתי והציבורי.

• בתחום החינוכי – התחום העיקרי!

על מערכת החינוך להכין תכניות לימודים העוסקות בהעצמת כוחות הפרט, בעידוד היכולות, בפיתוח חוסן אישי, באימון לעמידה באתגרים קשים, כגון: ריחוק חברתי, אכזבה מאי הצלחה, החרמות וכו'.

• בתחום החברתי

החברה צריכה לשפר את הליכותיה בחום אהבת הזולת, הכלת השונה, המיוחד, גינוי העלבות, עידוד מתמודדים בקשיים, זיהוי חריגות בתפקוד אישי ובמצב רוח וכדומה.

• בתחום הציבורי

על הרשויות להקים גופים ציבוריים שיעמדו לרשות הצבור בפניותיהם לקבלת עזרה נפשית, בהתמודדות עם קשיים, דיכאונות וכדומה. גם בצבא, חיילים צריכים להרגיש שהם חופשיים לפנות בכל שעה לגורם תומך ומטפל.

מספר ערכים ומידות מומלצות – טיפים – לאימוץ להשגת חוסן אישי:

1. הכרה בערך עצמי. לא לחשוב שערכך ירד בכך שמישהו פגע בך!
2. הצבת מטרה בחיים. לאו דווקא "דתית", אלא כל מטרה ערכית שכדאי לעמול, ולו הרבה, להשיגה, שבכל יום יהיה "בשביל מה לקום".
3. הכרה בכך שהאדם מוגבל בהשגת כל מטרה שהוא רק מתאווה לה. חשוב להתמקד במטרה התואמת את כישורי האדם ויכולותיו, ואליה לשאוף.
4. לא להתבייש לפנות לעזרה בעוד מועד.
5. לשמוח בכל מה שיש! גם אם לא הגעת עדיין ליעדך, לא נורא, המשך להתאמץ בהתאם לכוחותיך, ושמח בכל התקדמות.
6. חייך לא תלויים באף בן אדם! לא החייל תחת פיקודו של המפקד, לא התלמיד תחת מרות המורה, וכן, גם לא הבן או הבת בבית, צריכים לחשוב שעבירה כזו או אחרת מצדיקה יחס גרוע ומשפיל כלפיהם – מה שבאמת עלול לגרום עלבון נוראי עד כדי מאיסת החיים, חלילה. קרה ופגעו בך? אל ייאוש! פנה לגורם כלשהו: מבוגר, דוד, מנהל, מפקד בכיר וכדומה לעזרה, לער"ן (מוקד עזרה נפשית) – טל' 1201, או אף למשטרה! או לאחד מהגופים הציבוריים שכתובותיהם מצויות למטה בקישורים.

ניסינו ברשימה זו לתרום מעט לתגבור המודעות לנושא קשה זה. אף שהארכנו מהרגלנו, לא כתבנו כל מה שצריך –  "ואידך זיל גמור".

משרד הבריאות

https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/07082017_2.aspx

הדוקטור – פורטל בריאות

https://hadoctor.co.il/9-%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%A9/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/

אנציקלופדיה יהודית – אתר דעת

https://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2087

האתר החינוכי "מידה טובה בפרשה". באתר יש כמאה ושמונים תגיות מתחום החינוך הלקוחות מפרשיות השבוע וכן מאמר על כל מידה/ערך. הרבה מהן נוגעות לתחום הנפשי – העצמה והתמודדות עם קשיים

https://www.midatova.co.il/

קרדיט לתמונה: