הדפסהאורה היא תלמידה בבית הספר "מעלה" בעיר עפולה. מסלול מעניין עבר עליה עד שזכתה להגיע ללמוד בחטיבת הביניים. על כך יסופר כאן.
"אמא, שוב קבלתי תעודה לא טובה" הכריזה אורה בפתחה את הדלת. זה עתה הגיעה הביתה בסיום יום לימודים קצר, יום חלוקת תעודת המחצית.
"אורה, בבקשה ממך, עזבי את התעודה כעת ובואי לאכול אתי ארוחת צהריים" הורתה לה אמא אורית באופן חד וברור.
"אבל זה פשוט מעצבן אותי לקבל שוב תעודה כזאת…"
אמא אורית שתקה והמשיכה בעריכת השולחן לארוחה
"אורה, במה שיחקת בהפסקה עם חברותייך?" שאלה אמא במטרה מופגנת להסיח את דעתה של אורה
"לא משהו מיוחד, כמו כל יום, יצאנו למגרש ושיחקנו 'כדור עף' "
הערב הגיע, אבא מאיר חזר מהעבודה וזה הזמן שתכננה אורית להעלות את הנושא
"מאיר, שים לב. אורה תיגש אליך עוד מעט ותספר לך בצער על התעודה שקבלה היום. עלה בדעתי שנצא יחד לטייל בשכונה ונדבר איתה על המשמעות של התעודה עבורנו, ומה באמת אנחנו מצפים ממנה. נראה לך?"
"רעיון טוב, בהחלט"
"אבא, היום קבלנו תעודת מחצית. אתה ודאי מתאר לך אלו ציונים קבלתי." ניגשה אורה וסיפרה לאבא מאיר.
"אורה. שימי לב. אינני רוצה להתיחס כעת לתעודה. מאוחר יותר נדבר על כך. בינתיים אמא הציעה שנצא לטיול קטן בשכונה. בסדר?"
"אין בעיה. רק שתזכרו לדבר אתי על התעודה כי אני במתח…"
ההורים אורית ומאיר יצאו לטיול קטן בשכונה עם אורה. פנסי הרחוב שהאירו יפה בדקות הראשונות של הטיול, כבו לפתע…
"נראה שישנה הפסקת חשמל כללית, אך אין בעיה, יש לנו פנס במכשיר הפלאפון שלנו. נוכל להמשיך כמתוכנן" כך הרגיע אבא
מסלול טיולם עבר ליד הסנדלריה של 'יוחנן הסנדלר' (כך בחר הסנדלר לכנות את בית מלאכתו)
"ערב טוב, יוחנן, מה שלומך?" פנה מאיר ליוחנן הסנדלר "איך אתה מסתדר עם הפסקת החשמל? אולי כדאי שתסגור את הדלפק ותסיים להיום את עבודתך?"
"מאיר, אתה זוכר שגם אבי היה סנדלר? הוא לימד אותי משפט חשוב: 'כל עוד הנר דולק – אפשר לתקן'. עדיין יש לי כוח להמשיך לעבוד. הדלקתי לי נר להאיר את הפינה והוא אכן דולק, ולכן אני בהחלט יכול להמשיך לעבוד. אסיים כמו כל ערב בשעה שמונה"
"אבא, מדהים מה שענה לך יוחנן. חשבתי שישמע לעצתך ויסיים עבודתו, אך הוא כנראה אוהב את המלאכה והחליט להמשיך לעבוד לאור הנר" התפעלה אורה
"יפה אורה. שמת לב לדבקות של יוחנן במשימה." השיב מאיר
"מה דעתכם, אבא ואורה, אני רואה בזה רמז עבורנו…"
"אמא, למה את מתכוונת?"
"גם לנו קורה שמשהו קטן משתבש לנו בעבודה או בלימודים, ומייד אנחנו נלחצים. יוחנן לימד אותי הערב בחכמת-לבו, שאסור להילחץ מהפסקת חשמל, למשל, אלא למצא פתרון להמשכת העבודה"
"ואיך זה נוגע אלינו, אמא?" שאלה אורה
"נשוב הביתה ונדבר על זה"
הם שבו הביתה עם הרושם המדהים מיוחנן הסנדלר. אמא בקשה להמשיך רעיון שהתחילה
"אבא ואורה. ראו נא. אורה סיימה כעת מחצית ראשונה של כיתה ו'. לפנינו עוד חצי שנה שבה ניתן לעשות המון."
"מה, למשל?" שאלה אורה
למשל, לקחת שני מקצועות הכי משמעותיים לקבלה בחטיבת הביניים ולהשקיע בהם מאמץ במשך מחצית השנה הקרובה. אני סומכת עלייך אורה שלא תתאכזבי, אלא תשיגי ציונים מכובדים שיאפשרו לך להתקבל לחטיבה. בסדר?"
אורה הרהרה במסר החד שקבלה כעת מאמא.
בינתיים, עד שאורה מהרהרת בדבר, ביקש מאיר לומר משהו
"אורה, שימי לב. נראה לי שהמקצועות הנחשבים בעיני הבוחנים הם מתמטיקה ואנגלית. מאחר ואני מרגיש טוב בשני המקצועות האלה, אכין תכנית תגבור ואשב אתך חצי שעה כל ערב. בסדר?"
"אבא, עוד לא הספקתי לחשוב וכבר העלית רעיון להתמודד במשימה הגדולה הזאת?! נראה לי שזה יכול להיות. מקווה רק שזה לא יעייף אותי יותר מדי"
"אין בעיה. הלימוד שלנו לא יהיה כמו בכיתה. מתי שתרגישי עייפות – נפסיק."
אורה התעשתה על עצמה, הודתה להוריה על היחס המבין שלהם ועל העזרה ובקשה להיכנס לחדרה לכמה דקות
"אמא ואבא, המשפט ששמענו הערב מיוחנן הסנדלר נחרת בלבי. הכנתי כרזה הנושאת אותו ומהיום עד סוף השנה יהיה משפט זה מעל המיטה שלי בחדר"
אורה הכינה במהירות כרזה זו. אחר כך גם עיצבה אותה יפה ותלתה אותה מעל מיטתה.
"אורה בתנו היקרה, אנחנו גאים בך! הטיול הערב היה כנראה מאד משמעותי עבורך וגם עבורנו. מאחלים לך הצלחה ושתוכלי לתקן כל עוד הנר דולק" ברכו אותה ההורים.
היכן פוגש סיפורנו את הפרשה
בפרשתנו מלמדת התורה שבניית המשכן דרשה אמנים שיש להם חכמת-לב, חכמה שמקורה בלב הנמשך לרוחניות. בדומה לזה פגשנו בסיפורנו את הסנדלר שלבו משכו להמשיך לעבוד למרות הקושי בתאורה.
הצעת דיון
- מהי חכמת-לב?
- מה השפיע על אורה להתאמץ בהתקדמותה בלימודים?
- האם תוכלו לקחת את האימרה של יוחנן לכיוונים נוספים בחייכם? שתפו
- איך הייתם אתם מתמודדים עם קשיים בלימודים?
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com