סיפור ילדים: התלמידה שהפתיעה גם את אימה

בבית הספר "ישורון" משתדלת מנהלת בית הספר להוביל את צוות ההוראה ואת התלמידות למצוינות.

ראש העיר הנבחר, מר יואב ארצי, הכריז לקראת הבחירות שבמערכת החינוך ישתדל לקדם את כל בתי הספר בתחום המצוינות. לאחר בחירתו הזדרז והשיג תקציב נכבד ממשרד החינוך לעידוד מגמה זו.

"תלמידות יקרות, בוקר טוב. איך אתן מרגישות בתחילת המחצית השנייה?" פתחה מנהלת בית הספר את דבריה בכנס השבועי. "מחצית זו תהיה בסימן 'עליית מדרגה'. הציונים בתעודה אולי מטרידים חלק מכן, אך המשימה של כולנו היא לעלות מדרגה, מי שהציון שלהם הממוצע היה 70 ישתדלו להגיע ל 80 וכן הלאה. תלמידות מצטיינות במיוחד, האתגר שלהן יהיה ללוות חברות לכיתה בתהליך חשוב זה"

רונית היא תלמידת כיתה ו'. הציונים שלה בתעודה לא היו משמחים במיוחד – ממוצע 65. היא אמנם לא נכנסה לעצבות, אך ניכר היה עליה בתחילת המחצית שאינה רגועה.

"רונית, מה שלומך היום? איך היה היום הראשון במחצית?" שאלה אימה רחל בקבלת פנים לבבית וחמה שהעניקה לה. רחל היא תמיד כזאת שמעודדת את ילדיה, אך יודעת היא שאת רונית עליה לעודד במיוחד, כי האתגר הלימודי שלה לא קל.

"אמא, את מתארת לעצמך שלא קל לי. במיוחד היום כשהמנהלת הכריזה בכינוס השבועי על המשימה הנדרשת מכל הבנות – 'עליית מדרגה'. כמה אני כבר יכולה לעלות, מ- 60 ל- 75?!. זה ודאי לא מספק, ודאי שלא את המנהלת" כך הגיבה רונית בהבעת דאגה וצער.

"רונית, אל תשימי מול העיניים את הציונים. מה שחשוב עכשיו זה להשתדל, ואני סומכת עלייך שתצליחי. לא משנה לי מה יהיה גובה הציון הממוצע בתעודת המחצית, חשוב לי רק שתשתדלי מאד. אני מבטיחה לעזור לך ככל יכולתי." כך הרגיעה רחל את בתה רונית.

הימים הראשונים של המחצית היו רוויים בדבורים של המורות על המחויבות להצלחה, אך אלה רק הגבירו את הצער והמתח אצל רונית.

"אמא, יש לי רעיון. אולי תדברי עם אמא של נעמה, החברה שלי מהכתה ותבקשי ממנה שנעמה תלמד אתי בשעות אחר הצהריים, במשך זמן מסוים. אולי זה יעזור לי להתקדם?" בקשה רונית מאימה.

"אין בעיה. אני מבינה שנעמה היא תלמידה מצטיינת?"

"כן, אמא, אבל לי חשוב יותר ללמוד ממנה את סוד ההצלחה, כי אני זוכרת שלפני שנתיים כשלמדנו יחד בכיתה ד' היא היתה תלמידה רגילה, והנה היא הגיעה למקום גבוה. מעניין אותי אם יש לה 'טיפים' להצלחה עבורי."

"רונית, אני גאה בך! אני ממש מופתעת מהגישה שלך. לא רק שאת לא מתייאשת, אלא חושבת על רעיונות טובים ומעשיים שיעזרו לך להצליח. אפנה עוד הערב לחבצלת, אמא של נעמה"

רונית וחבצלת שוחחו עוד באותו ערב על ההצעה/בקשה של רונית. חבצלת הגיבה בחיוב. רחל הציעה שבמקום שהלימוד יהיה יום-יום אצלם בבית, עדיף שהן תלמדנה גם בביתה של נעמה – כל יום לסירוגין.

רונית ונעמה התחילו את הלימוד המשותף. על פי הצעתה של רחל, הלימוד כלל לא רק הכנת שיעורי בית, אלא חזרה על השיעורים שנלמדו בכיתה באותו יום. האמהות דאגו כל אחת בתורה לפנק את הבנות בכיבוד ובארוחות טעימות. והדי הלימוד הגיעו לכיתה.

"בנות יקרות, שלום." פתחה המחנכת את הבוקר "לפני שנתחיל את השיעור ברצוני לציין לשבח שתי בנות חביבות שכבר שבועיים לומדות יחד מדי יום. הן מכינות יחד את שיעורי הבית וגם מוצאות זמן לחזור על הלימוד שהיה בכיתה. כל הכבוד לרונית ונעמה, ואיחולי להצלחתן בכל המקצועות. אני בהחלט חושבת שזוהי דוגמה טובה לחיקוי. אשמח שעוד בנות ייזמו לימוד משותף בזמנן החופשי"

עונת המבחנים הגיעה. רונית אמנם למדה מדי יום בהתמדה עם חברתה נעמה, אך לא הסתפקה בכך.

"מורתי, שלום. אני מבקשת לשוחח אתך שיחה אישית. מתי אוכל לעשות זאת?" פנתה רונית בעדינות ובהתרגשות למחנכת.

"בתום הלימודים, אשמח להתפנות לשיחה אתך, רונית"

בתום יום הלימודים של יום שלישי, הזמינה המחנכת את רונית לשיחה בחדר המורות.

"רונית, שלום. עוד לפני שתעלי נושא שתרצי, אני חייבת לציין את התפעלותי ממך. את פשוט 'לקחת את עצמך בידיים!'. בכל התחומים אני מרגישה אצלך התקדמות, גם בהתנהגות בין החברות. עכשיו אני מקשיבה לך"

"תודה לך מורתי שהתפנת לשמוע אותי.יש לי בקשה קצת משונה, התלבטתי אם לבקש אותה ממך, אבל התגברתי על עצמי ואמרתי שאני אבקש בדרך ארץ ואם לא תוכלי למלא אותה, אני סולחת ואת תביני אותי. בסדר?"

"רונית, דברי, אין בעיה. לבקש מותר כל דבר. לכל היותר אומר לך שאינני יכולה. זה בסדר."

"מורתי, את שמה לב שאני מתאמצת במחצית זו להתקדם. עכשיו מתחילה עונת המבחנים. לנגד עיני הציונים הנמוכים שקבלתי במחצית הקודמת. אני רוצה להפתיע את ההורים שלי שכל כך משתדלים עבורי ולהשיג ציונים גבוהים. בקשי ממך היא להקדיש לי קצת זמן לחזרות לקראת המבחנים. אני אחזור עם נעמה על כל החומר ואחר כך אבוא אלייך לחזרה קרוב למבחן. נראה לך מורתי שזה אפשרי?"

"רונית, הפתעת אותי בשני דברים. קודם כל בגודל הרצון שלך להצליח. זה מדהים לראות בת צעירה שכל כך אכפת לה להצליח ועוד לכבוד ההורים. ההפתעה השניה היא שרק זה את מבקשת ממני . חשבתי שתבקשי שאלמד אותך כל יום לאחר הלימודים. לכן תשובתי חיובית בודאי. אשמח לעשות זאת"

"מורתי, תודה רבה לך מכל הלב. יש לי רק בקשה אחת: שההורים שלי לא ידעו על הרעיון הזה"

"אין בעיה. אשמור על סודיות"

המבחנים במקצועות השונים התקיימו בטווח של שבוע אחד בין כל מבחן למבחן. המחנכת עמדה בהבטחתה וקיימה עם רונית חזרה כללית לקראת כל מבחן והתוצאות היו בהתאם…

"רונית, בדקתי לך עד כה שלושה מבחנים. אני כל כך מופתעת ממך ושמחה שהחלטתי להסכים לבקשתך. המשיכי להשקיע בחזרות עם נעמה"

המבחנים כולם התקיימו. סוף השנה קרב והתעודות בפתח.

"בנות חביבות. זהו . הגענו לסיום השנה. היום אתן מקבלות תעודות. בדרך כלל אני לא נוהגת להתיחס לתוכן התעודות בפני כל הכיתה, אך תעודה אחת בלטה מול עיני מכולן – זוהי התעודה של רונית. אני מבקשת להזמין אותה אלי ולתת לה פרס הצטיינות על מאמציה המיוחדים בכל תקופת המחצית. במיוחד ברצוני לציין את הצניעות שבה נהגה רונית לאורך כל התקופה. היא לא ספרה לאף בת על ההישגים הגבוהים שלה במבחנים ורק הוריה ידעו על כך. זוהי בעצם ענווה"

רונית נגשה לשולחן המחנכת במבוכה…

"רונית, הפרס הוא אמנם על השתדלותך, אבל הוא מיועד לעודד גם את חברותייך. ממך למדנו את הכלל של חז"ל 'ידעת ומצאת – האמן!' הלכה למעשה. עלי והצליחי בחטיבת הביניים, את וכל חברותייך"

"תודה לך מורתנו היקרה על ההשקעה הגדולה בלימוד ובחינוך של כולנו ובעיקר ביחס אלי" הגיבה רונית

רונית הגיעה הביתה. אימה רחל יודעת שיש לה בת מצטיינת בהשתדלות ובהחלטה שלה להצליח, אך כעת הופתעה ביותר…

"רונית, אני ממש נרגשת! חשבתי שתפתיעי אותנו בציונים, אבל לא כאלה גבוהים. אולי תגלי לנו את סוד ההצלחה המיוחדת?" דברי האם הנרגשת.

"אמא, היום מותר לי לגלות. לפני חודש בקשתי מהמחנכת בקשה מיוחדת והיא הסכימה – לחזור אתי לקראת כל מבחן, כך שהלימוד עם נעמה יחד עם החזרות עם המחנכת הביאו לי את ההצלחה הזאת. על כך אני מאד הודתי לה ועכשיו גם לך ולאבא"

הצעת דיון

1. היכן במהלך הסיפור מתגלה מידת הענווה של רונית?
2. מה עשתה רונית כדי להצליח בלימודים?
3. מה מהרעיונות שביצעה שמרה בסוד ומדוע, לדעתכם?
4. האם גם לכם יצא לפגוש במישהו הנוהג במידת הענווה? שתפו

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com