הסיפור שייך למאמר פרשת כי תצא: אחריות על רכוש הזולת. מומלץ לקרוא את המאמר לפני שמקריאים לילדים את הסיפור.

"באיזו שעה נפגשים במוצ"ש הבא?" שאל גד את אורי בסיום המשחק השבועי.

קבוצת הכדורסל של שכונת "מעוז" נפגשת מדי שבוע במוצ"ש למשחק משחרר. הם לא משתייכים לקבוצת "מכבי" של העיר. פשוט, כיף להם לשחק יחד ובכך גם להיפגש. הם למדו יחד בבית הספר "נועם" ונחמד להם להמשיך את הקשר בדרך זו.

"ניפגש בשעה 20.30. חבר'ה, השתדלו נא לדייק" השיב אורי לגד ולכולם.

הקבוצה נפגשה במוצ"ש הבא. המשחק התנהל בתחילתו כרגיל, עד ש…

"אתה שומע את הרעש?" שאל גד את חברו במהלך המשחק. וכשהוא לא התיחס לשאלתו, מיהר לאורי ראש הקבוצה: "נראה לי שזהו רעש של פריצת מים מצנור השקיה. מה עושים?"

שריקה ממושכת להפסקת המשחק, השמיע אורי.

"חבר'ה, יש כנראה פריצת מים מצנרת ההשקיה שבגן הסמוך. גד ואני קופצים לראות מה קרה. תוכלו לנוח בינתיים" הכריז אורי.

גד ואורי נגשו לגן הצבורי הסמוך, למגרש הספורט. אכן היתה זו פריצת מים מאחד הצנורות.

"מה עושים? יש לך רעיון?" שאל אורי את גד

"פשוט, נתקשר ל 166 – מוקד החרום של העיריה"

"גד, שים לב הזרימה די חזקה. נראה לי שאתה תתקשר אליהם ואני אנסה לעצור בכל זאת את זרימת המים"

במקביל להודעה הטלפונית של גד, ניגש אורי לאחד ה"צפרדעים" – מיכל האשפה הסמוך וחיפש חתיכת חבל.

"יופי, מצאתי משהו. לא בדיוק מה שרציתי אבל מספיק טוב כדי להיעזר בו. הישגת את המוקד העירוני, גד?" כך אורי.

"כן, ענו לי מייד. הבטיחו לי לשלוח בהקדם צוות חירום לטפל בבעיה."

תוך כדי הבירור שעשה אורי עם גד, הספיק אורי לעצור את הזרימה. הוא כופף את צינור הפלסטיק שממנו פרצו המים ולקשור את הקצה בחבל שמצא.

"אורי, כדאי שתשים על הכפל של הצינור שקשרת את האבן הזאת, כי העוצמה של הזרימה חזקה ולא די בקשירה שלך."

אורי וגד נגשו לאבן גדולה שהיתה בסביבה, הרימו אותה יחד והניחוה על כפל הצינור.  בינתיים הגיע הצוות שנשלח מהמוקד העירוני.

"וואו, מדהים! מי אתם? איך הגעתם לכאן?" שאלו העובדים בפליאה גדולה את אורי וגד.

"שיחקנו עם חברים במגרש הסמוך, ולפתע שמענו רעש שמקורו היה בזרימת המים כאן. החלטנו לנסות לעצור את הזרימה."

"כל הכבוד לכם על האכפתיות"

העובדים תקנו את הצנור בכלים שהיו בידיהם. אורי וגד חזרו לחברים והמשיכו את המשחק.

למחרת, החליטו עובדי העיריה לספר את מה שראו למהל מחלקת שפ"ע (=שיפור פני העיר).

"הנערים האלה ראויים לתעודת הוקרה על אזרחות טובה. אספר זאת לראש העיריה."

אורי וגד הוזמנו ללשכת ראש העיר.

"נערים יקרים. אני שמח לגלות שבעירנו יש נוער רציני שאכפת לו מהסביבה שלו ולא רק מעצמו. אני מעריך מאד את מה שעשיתם באותו מוצ"ש."

"תודה לך כבוד ראש העיר על המחמאה. אבל, רצינו לומר רק שאיננו מבינים מה המיוחד במה שעשינו. נראה לנו שזו חובה בסיסית של כל תושב שנפגש עם בעיה כזו." הגיב גד

"ביהדות" הוסיף אורי ואמר "ישנה מצווה הנקראת 'השבת אבדה' והיא מתיחסת לא רק להחזרת חפץ למי שאבד ממנו, אלא גם להצלת רכוש של חבר שניזק. אם כך ברכוש פרטי, ודאי שברכוש צבורי האחריות להצלת רכוש גדולה יותר"

ראש העיר התפעל מאד משני הנערים והעניק להם תעודת הוקרה.

היכן פוגש הסיפור את פרשתנו

כבוד ראש העיר, רצינו רק להוסיף ולומר לך שאת המודעות למה שעשינו קבלנו כבר בבית הספר לפני שנה כשלמדנו את מצוות השבת אבדה.

הצעת דיון

  1. מה היתה הסיבה להפסקת המשחק?
  2. האם גם אתם הייתם מפסיקים פעילות כזו? נמקו
  3. מהי ההגדרה הרשמית של המצווה שעסקו בה גד ואורי?
  4. האם גם אתם קיימתם פעם מצוות השבת אבדה בהיבט של מניעת נזק ברכוש? שתפו

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com

 אם אהבת את התכנים שלנו, את הסגנון, ואת החזון, אנו נשמח לשמור איתך על קשר. אנא מלא את הפרטים שלך בטופס. אנו נשלח במייל רק דברים טובים ומועילים לחינוך ילדיך למידות טובות.