התפקיד המרכזי של הורים ביחס לילדיהם הוא חינוכם. מהו הגיל הצעיר ביותר המתאים להתחיל לחנך? פרשת "וילך" מלמדת שמגיל הינקות ניתן הדבר וחייבים ההורים לחנך.

חינוך הוא תהליך הכנה לקראת החיים. זוהי הגדרה כללית המתיחסת לכל עם ולשון המעוניין להכין את הדור הצעיר לקראת תפקוד נכון וטוב בחייו. ביהדות החינוך נושא משמעות הרבה יותר רחבה ועמוקה. התפקוד הנכון שנדרש לו הבוגר כולל חוקים רבים בתחומים שבין אדם לחברו, בין אדם לעצמו ובין אדם לבוראו. פרשת "וילך" מלמדת אותנו שחינוך ילדים מתחיל מינקות.

חינוך תינוקות בפרשתנו

בפרשתנו מופיעה מצווה מיוחדת, מצווה צבורית – מצוות "הקהל":

"וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹרמִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, בְּחַג הַסֻּכּוֹת,  בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱ'לֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָרתִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶםהַקְהֵל אֶת הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱ'לֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאתוּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה, אֶת ה' אֱ'לֹהֵיכֶם כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" (דברים, לא:י-יג)   

המצווה היא לכנס את העם כולו פעם בשבע שנים למעמד מיוחד בבית המקדש לשמוע ישירות מהמלך את פסוקי התורה העוסקים במהות הברית שבין ישראל לקדוש ברוך הוא. מעמד זה היה מרשים מאד במרכיביו. המלך עצמו קרא את הפסוקים מתוך ספר תורה, חצוצרות ליוו את המעמד ונשמעו גם בחוצות העיר ירושלים. מה שמעורר שאלה ואולי תמיהה זה חלקם של התינוקות באירוע. לכאורה, המעמד מתאים למי שכבר למד לקרא, מי שמבין את שפת המקרא, אך מה לתינוקות ולמעמד כה המוני זה?

התשובה אמנם נמצאת בפסוקים עצמם הנ"ל. המטרה נזכרת שם: "וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה, אֶת ה' אֱ'לֹהֵיכֶם כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ". כלומר, זוהי "השקעה לטווח ארוך". הטיב לתאר זאת בעל/ ספר החינו/ך (רבי אהרן הלוי ז"ל, לפני כ 750 שנה) בהסבירו את טעמה של המצווה:

"משרשי המצוה- לפי שכל עיקרן של עם ישראל, היא התורה, ובה ייפרדו מכל אומה ולשון להיות זוכין לחיי עד, תענוג נצחי שאין למעלה הימנו בנבראים, על כן בהיות כל עיקרן בה, ראוי שייקהלו הכל יחד בזמן אחד מן הזמנים לשמוע דבריה, ולהיות הקול יוצא בתוך כל העם, אנשים ונשים וטף לאמר מה הקבוץ הרב הזה שנתקבצנו יחד כלנו? ותהיה התשובה, לשמוע דברי התורה שהיא כל עיקרנו והודנו ותפארתנו, ויבואו מתוך כך לספר בגודל שבחה והוד ערכה ויכניסו הכל בלבם חשקה, ועם החשק בה ילמדו לדעת את השם ויזכו לטובה, וישמח השם במעשיו, וכענין שכתוב בפרוש בזאת המצוה 'ולמען ילמדו ויראו את ה' ' "

מעמד "הקהל" היה, אם כן, חלק מרכזי בתהליך חינוכו של יהודי כדי להטמיע בו חוויה של חיבור לתורה כגשר בין עם ישראל לאבינו שבשמים, וכלשון הרמב"ם (הלכות חגיגה, ג:א): "ולקרות באוזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת ". לכן, חשוב היה שגם תינוקות ישתתפו במעמד זה כדי שחוויה עמוקה זו תלווה אותם כל חייהם ותחזקם בעבודת ה'.

מסופר בתלמוד ירושלמי (מסכת יבמותפרק א', הלכה ו') שאם רבי יהושע בן חנניה היתה מקפידה על חינוכו מגיל רך. היא היתה מוליכה את עריסתו לבית המדרש כדי שיספוג יראת שמים ותורה, כבר מגיל צעיר, למרות שאינו יודע לדבר עדיין. על כך שבחו אותה חכמינו במלים: "אשרי יולדתו" (אבות, ב:ח)

חינוך תינוקות בימינו

התפקיד המרכזי של הורים הוא חינוך ילדיהם. זהו תפקיד נושא אחריות גבוהה. היבט שטחי על תפקיד זה מאפשר "עיגול פינות" וויתורים לילד על התנהגות לא ראויה, וככל שגילו קטן, יטענו/יסבירו הוריו ש"בסך הכל מדובר בתינוק". אך מי שמודעות החינוך עמוקה בתודעתם, לא ינהגו כך. הם ישקיעו בלימוד תפקידם זה, יקיימו התיעצויות במהלך גידול הילדים, בעיקר במעברים מתקופת גיל אחת לשניה. ומהי האמת ביחס לתינוקות בני מספר חדשים? ובכן, מחקרים שונים מגלים שאישיותו של התינוק הולכת ומתעצבת כבר מגיל מספר חדשים (אתר "הגיל הרך") וכשמדובר בעיצוב רוחני, על אחת כמה וכמה הדבר נכון, וככל שייחשף לחויות מרשימות, תלך ותעמיק בלבו תחושת השייכות והחיבור לתורה ולאמונה.

היכן פוגשים ילדינו ערך זה

הורים רוצים בטובת ילדיהם ומחפשים אחר אמצעים שיעוררו חשק אצלם לעשיית טוב, ללמוד בהשקעה רבה וכדומה. טוב יעשו ההורים אם כבר מגיל צעיר יחשפו את הילדים למעמד מרגש המעצים את הלימוד, או התנהגות חיובית. גם אם הילדים אז עדיין תינוקות, האירוע המרשים ייחרט בלבם לאורך ימים. 

סיפור ילדים: חינוך תינוקות

הסיפור הוא על תלמיד צעיר בבי"ס ממלכתי שזכה לתואר "חתן התנ"ך היישובי" בזכות השקעתו הרבה בקריאת התנ"ך. כשנשאל על ידי הוריו לפשר המאמץ הגדול שהשקיע, גילה להם שלפני מספר שנים, כששמע שתלמיד בי"ס ממלכתי ממעלות זכה בתואר "חתן התנ"ך העולמי", החליט שגם הוא מעוניין לנסות, ומאז הוא קורא מדי יום פרק בתנ"ך.

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com

 אם אהבת את התכנים שלנו, את הסגנון, ואת החזון, אנו נשמח לשמור איתך על קשר. אנא מלא את הפרטים שלך בטופס. אנו נשלח במייל רק דברים טובים ומועילים לחינוך ילדיך למידות טובות.