אהבה היא ערך בסיסי מאד לכל אדם. השאיפה לאהוב את כל בני האדם, את כל הבריאה, מתחילה בחינוך לאהבה במעגלים הקרובים. פרשת "שמות" מלמדת על חשיבות אהבת אחים.

אהבה היא ערך בסיסי בחברה ובמשפחה. זהו רגש טבעי הקיים אצל כל בן אדם. האהבה מהווה את הקשר העמוק בין בני האדם. אך, מהי משמעותה האמתית? האם היא רק ענין לתחושה רגשית בלב, או שיש וצריך שיהיו לה ביטויים מעשיים? פרשת "שמות" מלמדת שערך זה הוא חשוב ביותר וצריך שיבא לידי ביטוי גם במחיר יקר.

אהבת אחים בפרשתנו

משה רבנו גדל בבית פרעה, בארמון המלוכה, בתנאים מלכותיים, כך שלא היה חסר לו דבר לתחושת סיפוק מחייו האישיים. אך, לבו הישראלי, לב אוהב לאחיו שבמצרים החיים במצוקה, בעינוי של מעבידיהם המצרים, לב זה "דחף" אותו החוצה לצאת ולראות בסבלותם. בצאתו פגש בשני אירועים קשים המבטאים את מצוקת אחיו. הוא מחליט מייד להגיב ובאופן חד משמעי. ביום הראשון לצאתו הוא רואה מצרי מכה איש עברי והוא מגיב ביד קשה. כך מתארת התורה אירוע זה:

"וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו, וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם; וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו. וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ; וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל." (שמות, ב:יא-יב)

למחרת, יצא שוב וראה שני עברים רבים ביניהם והאחד עומד להכות את חברו. גם כאן הגיב למעשה:

"וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים; וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ." (שמות, ב:יג)

תגובת אותו רשע היתה נועזת וחמורה, ואיימה על חייו של משה. בהתאם לכך, משה מסיק מסקנה שחייב הוא לברוח מיד פרעה ולגלות לארץ אחרת:

"וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינו, הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי; וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר, אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר. וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה; וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר" (שמות, ב:יד-טו)

זוהי היכרות ראשונית שלנו עם מי שיהיה בעתיד מנהיגם של ישראל במשך 40 שנה, החל משליחויות חוזרות ונשנות אל פרעה להוציא את ישראל ממצרים באמצעות עשר המכות, דרך ליווים ביציאה עצמה והמשך בנדודיהם במדבר סיני הגדול, עד הכניסה לארץ ישראל. מסירותו הגדולה לאורך כל הדרך נבעה מתחושת האהבה לעמו, אהבת אחים.

אכן אלו היו סימנים/רמזים מובהקים למסירותו הגדולה של משה רבנו בהנהגת העם בעתיד. סימנים שהיו בשיקולי ההחלטה של ה' לבחור בו כמנהיג. 

מיהו "אח"?

ראינו, אם כן, שהכתוב מגדיר "אח" גם מי שאינו אח מאב או אם, אלא שייך אלינו ברמה הלאומית. תחושת האחווה שחש משה רבנו כלפי בני ישראל במצרים, קיימת בלבו של כל יהודי מאז הוגדרנו כ"עם" במצרים (מעניין: דוקא פרעה המשעבד הגדול היה הראשון להגדיר אותנו כעם!). יעקב אבינו זכה ללכד את כל בניו תחת הגדרה זו.

אהבת אחים כמצווה מרכזית

עם ישראל יצא ממצרים, כור ההיתוך של יצירתו כעם. העבדות הקשה הכשירה אותו לקבל מרות חדשה. היה זה מעבר ממושך מעבדות לבשר ודם לעבדות לבורא העולם. עבדות זו היא ברת משמעות מהותית – יצירה רוחנית של העם והפיכתו לנושא שליחות עולמית – עם סגולה. מעמד השיא בתהליך הזה היה בהר סיני בו נכרתה הברית בין ה' לישראל וקבלת התורה שבה נמצאות ההוראות, התנאים לקיום הברית.

אחת המצווה המרכזיות בתורה זו היא "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא, יט:יח) שמאוחר יותר תוגדר על ידי רבי עקיבא כ"כלל גדול בתורה". אכן כן, מצווים אנו לאהוב כל אחד מישראל, ללא הבדל שבטי, עדתי, רוחני וכו' – אהבה שאינה תלויה בדבר. אהבה זו יש לה ביטויים מעשיים כמו דאגה לטובתו, הגנתו, גמילות חסד אתו וכו'.

אהבת אחים בימינו

ישנה בחברה שלנו תגובה כמעט קבועה בתקופות מתח, משבר, שבהן מגלה עם ישראל את אופיו האמתי – רחמנות, עזרה לזולת, התנדבות בקנה מידה עצום. התגובה היא בערך בלשון זו: "מדוע צריך מצב קשה בארץ כדי לגלות את עם ישראל ביופיו האמתי?". תגובה זו או הדומה לה מבטאים את האמת הגדולה, את אופיו של העם, את האהבה הנסתרת הקיימת בלב כולנו. אכן השאלה במקומה. ומהי התשובה? לא זה המקום להשיב על כך, אך מה שמחייבת שאלה זו הוא לקום ולגלות עוד ועוד גילויי אהבה בין אדם לחברו, ולא "לחכות" לרגעי משבר!

היכן פוגשים ילדינו ערך  זה

אהבת הורים לילדיהם טבעית היא ומתבקשת. הורים הממלאים תפקידם כראוי, חושבים ודואגים לכך שתהיה אהבה גם בין האחים. אך, אין להסתפק בכך. עליהם לחנך גם לאהבת עם ישראל כולו, גם את מי שאינם מכירים, גם את השונים מהם, כי "כל ישראל אחים".

סיפור ילדים: אהבת אחים

הסיפור הוא על ראש עיר נבחר שראה כיוזמה ראשונה בתפקידו לטפל בקליטת העולים בעיר. הוא עשה זאת ממניע פנימי – אהבת אחים. לצורך זה רתם את ראשי המחלקות בעיר ויחד הביאו לשיפור איכות חיי העולים בעיר. פעילותו שנשאה פרי זיכתה אותו בשבחים מהצבור הרחב.

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com

 אם אהבת את התכנים שלנו, את הסגנון, ואת החזון, אנו נשמח לשמור איתך על קשר. אנא מלא את הפרטים שלך בטופס. אנו נשלח במייל רק דברים טובים ומועילים לחינוך ילדיך למידות טובות.