הסיפור שייך למאמר פרשת תרומה: הדרגתיות בקדושה. מומלץ לקרוא את המאמר לפני שמקריאים לילדים את הסיפור.

משפחת בן-ארצי ידועה כמשפחה המשקיעה בעיצוב הבית. לקראת מסיבת "בת מצוה" לנועה  היתה תכונה רבה בבית.

"אמא, מתי מועד המסיבה של נועה?" שאלה עדית אחותה בת העשר את אמא חגית.

"בעוד שבועיים, אבל תאריך יום ההולדת עצמו הוא כבר בשבוע הבא, ביום שלישי"

"אם כך, מדוע לא תתקיים המסיבה של נועה ביום זה?"

"סבתא בקשה לדחות בשבוע, כי לא הספיקה להכין לנו איזושהי הפתעה"

"אני מתארת לעצמי מה היא מכינה לנו, ודאי איזו מפה יפה לשולחן" ניסתה עדית לנחש.

"אולי. נעים לי יותר להרגיש ממש את ההפתעה ולכן אני לא מנסה לנחש…"

יום המסיבה הגיע. סבתא ורדה הגיעה כבר בצהרי היום. סבתא ורדה לא אוהבת לפרסם ברבים את המתנות שהיא מביאה, לכן קראה לאמא חגית לחדר והושיטה לה שקית.

"וואו, אמא, מה הבאת?! לא הגזמת הפעם?!"

מתברר שעדית צדקה מעט בניחוש. אמנם מפה, אבל כפול שלש – שלוש מפות!

"סבתא, היכן קנית את המפות היפות האלה?" מיהרה לשאול נועה בת המצוה

נועה, נכדתי החמודה, התבונני נא בעבודה ותחליטי לבד אם המפות קנויות או עשויות במלאכת יד."

אכן, נועה לא היתה צריכה להתבונן הרבה כדי לגלות שמישהי רקמה את המפות האלה.

"מה שנשאר לי לנחש, זה שאת בעצמך רקמת, סבתא?" כך נועה

"אכן, נכון. זה התחביב שלי מאז ילדותי. אמא שלי, סבתא רבה שלך, לימדה אותי כבר בגיל עשר לרקום. שנים רבות רקמתי מפות וגובלנים (=תמונות קיר ושטיחים הרקומים העשויים אריגת שתי וערב). היתה לי הפסקה של כמה שנים, ולאחרונה החלטתי לחזור לרקום."

"אמא, ראשית תודה מכולנו על המתנה המיוחדת הזאת. אבל למה שלוש? מפה אחת כבר חשובה מאד בעינינו"  תמהה אמא חגית

"חגית, יקירתי, שימי לב. בבית שלנו הקפדנו במשך שנים להתיחס בהדרגתיות בכבודם של שלושת הימים האלה: שבת, יום טוב וראש חודש. בשנה האחרונה יצא לי לבקר אצלכם בשבתות, בימים טובים וגם בראשי חדשים. שמתי לב שאתם לא מבדילים ביחס מצדכם לכל אחד מהימים האלה בהתאם. לכן החלטתי לרקום מפה מיוחדת לכל אחד מהימים הקדושים האלה"

"אמא, את צודקת מאד. אני בעצם מבינה כעת יותר שיש הבדל בקדושה בין יום השבת ליום טוב, לחג, כי בחג מותר לבשל ובשבת אסור, אבל ראש חודש הרי הוא כמו יום חול רגיל, מה, אם כן, המיוחד בו?" 

"שימי לב, חגית. ראש חודש הוא תחילת חודש. כלומר היום הראשון של החודש החדש. התחלת הופעת הירח בשמים בלילה זה היא מאד סמלית עבורנו. היא רומזת לנו על היכולת להתחדש. גם אם אדם טעה ואפילו נכשל בחודש שעבר, אומרים לו: 'אל ייאוש, יכול אתה להתחיל כעת מחדש'. וכך בכל ראש חודש. לכן נוהגים לכבד את ראש חודש במאכלים מיוחדים. המפה שהכנתי היא התרומה שלי לרעיון ההתחדשות שאני ממליצה לכם לאמץ."

חגית ונועה הקשיבו מאד להסבר של סבתא ורדה. נועה בקשה לשאול משהו את סבתא:

"אם כך, אני מבינה שבשבתות נפרוש מפת שבת, בחגים – את מפת יום טוב, ובראשי חדשים – את מפת ראש חודש, אבל מה נעשה כשיחול ראש חדש בשבת?"

"יפה שאלת. את מבינה, ודאי, שקדושת שבת גדולה מקדושת ראש חודש, לכן בשבת וראש חודש תפרסו את מפת שבת. כך תלמדו את ההדרגתיות שבקדושה."

היכן פוגש סיפורנו את פרשת השבוע

בפרשתנו מלמדת התורה שישנה הדרגתיות בקדושה, ולכן הכלים הפנימיים עשויים מחומרים יקרים יותר מהחומרים של הכלים החיצונים. בסיפורנו למדנו גם כן על הדרגתיות בקדושה בענין מפות השולחן"

הצעת דיון

  1. מה הבנתם מהמושג "הדרגתיות בקדושה" שהוא הערך של פרשתנו?
  2. היכן פוגשים ערך זה בסיפורנו?
  3. מדוע לדעתכם חשוב לדרג חפצים קדושים, הרי, בעצם, כולם קדושים?
  4. האם פגשתם גם אתם "הדרגתיות בקדושה"? שתפו

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com

 אם אהבת את התכנים שלנו, את הסגנון, ואת החזון, אנו נשמח לשמור איתך על קשר. אנא מלא את הפרטים שלך בטופס. אנו נשלח במייל רק דברים טובים ומועילים לחינוך ילדיך למידות טובות.