סיפור ילדים: מזכרת מיוחדת מסבתא

משפחת כהן ידועה כמי ששמה לב לתזונה. האוכל מבוסס על מוצרי מזון בריאים בלבד. בכל זאת, מדי פעם, נוהגים ההורים לפנק את ילדיהם באיזה ממתק.

"אמא, הבטחת 'קרמבו' לאחר הארוחה, נכון?" שאל-ביקש רון לאחר ארוחת הערב.

"צודק אתה רון. את ה'קרמבו' הבטחתי כי תכננתי להגיע היום לסופר, אך, מה לעשות, בגלל הטיפול המפתיע באחיך הקטן, ערן, לא קניתי."

לרון היה קשה לוותר על ה"קרמבו" והוא התחיל לרטון:

"כבר  מיום ראשון אני מחכה ל'קרמבו', תוכלי לקנות מחר?"

סבתא רחל היתה אורחת של המשפחה באותו ערב. היה קשה לה לשמוע את השיחה הזאת.

"רון, חמודי, אני רוצה לספר לך ולכל האחים שלך חוויות משנות ילדותי. עלינו לארץ מפולין כשהייתי בגיל 10. היה זה סמוך למלחמת העצמאות. המצב בארץ היה קשה. לא רק המלחמה, אלא גם המצב הכלכלי. לאחר הכרזת בן גוריון על הקמת המדינה, החליטה הממשלה הזמנית אז, לפתוח את שערי המדינה ליהודים רבים מכל  העולם שרצו לעלות. בתקופה זו קלטה המדינה כמליון עולים! הקופה של המדינה היתה דלה והוחלט להנהיג במדינה משטר 'צנע' "

"סליחה, סבתא, מה זה 'צנע' ?"

" 'צנע'  זוהי המילה בה כינו את המשטר, כלומר הסתפקות במועט, מלשון 'צניעות' "

"ובכן" המשיכה סבתא לספר "ההוראות היו לא קלות. לכל משפחה הקציבו כמויות מדודות של מוצרי מזון בהתאם לגודל המשפחה. מדובר היה רק במוצרי מזון בסיסיים: לחם, חלב, ביצים, גבינה ועוד מספר פריטים. לא כל מה שרצינו ניתן היה לקנות. בשר, למשל, יכולנו לקנות רק פעם בחודש! "

"ואלו ממתקים קנו לכם?"

"לא היו לנו ממתקים! לעתים רחוקות קבלנו לכבוד שבת קוביית שוקולד…"

"וואו, סבתא, לא היה לכם קשה בלי ממתקים, לפחות פעם בשבוע?"

"רון, קשה רק למי שרגיל. אנחנו לא הכרנו ממתקים. כך שמה שקבלנו לעתים רחוקות היה משמח אותנו לזמן ארוך. חשוב לי גם לספר לכם שאמצעי הקנייה בתקופת ה'צנע' לא היה כסף, אלא 'תלושים' שקיבלה כל משפחה בהתאם לגודלה. כלומר, כל משפחה קבלה פנקס ובו תלושים לכל מוצרי המזון שהיו אז, ובכל פעם שהגענו למכולת לקנות, מסרנו לחנווני תלושים מתאימים מתוך הפנקס."

הסיפור הזה של סבתא מתקופת ילדותה על משטר ה"צנע" שהונהג אז, עשה את שלו.

"סבתא, הסיפור שלך ממש מעניין וחשוב. לא ידעתי על התקופה הזאת. מעניין מה זה עשה לכם כילדים? לא היה לכם קשה?"

"רון, אני שמחה שזה עניין אותך. בהזדמנות הבאה אספר לכם עוד סיפורים מתקופת ילדותי שהיתה גם ראשיתה של המדינה"

רון "נרגע" ולא הפציר עוד באמו. בינתיים נערכה משפחת כהן למסיבת יום הולדת ה 80 של סבתא רחל.

"אמא, דברתי עם האחים וכולנו רוצים שבמסיבת יום ההולדת לסבתא רחל תמשיך לספר לנו על שנות ילדותה, מסכימה?"

"בשמחה. סבתא ודאי תשמח גם כן להמשיך לספר על אותן שנים"

"ילדים חמודים, נכדי האהובים, זוכרים שספרתי לכם על תקופת הצנע? שמעתי מאמא שאתם מעוניינים שאמשיך לספר"

"כן, סבתא, בבקשה"

"ובכן, שמעו נא. כשחזרתי הביתה לפני כחודש מארוחת הערב בה ספרתי לכם על המצב אז בארץ, נזכרתי שיש לי באיזה מקום בבית שארית של פנקס תלושים מאז. חפשתיו ומצאתיו! שמחתי על כך מאד. והחלטתי לתת אותו לכם במתנה כמזכרת לדורות מאותם ימים. הנה הוא לפניכם"

סבתא מסרה לאמא את הפנקס השמור בשקית ניילון שקופה – ישן מאד ובלוי, אך עדיין ניתן לזהותו כפנקס תלושים.

"סבתא, תודה על המתנה המיוחדת. תוכלי רק להסביר לנו מדוע את מחשיבה אותו כל כך, כמזכרת לדורות?" שאלו הנכדים.

"חשבתי שתשאלו, ולכן הפסקתי את ההסבר, כדי לשמוע את השאלה. ראו נא, נכדי היקרים. אנחנו חיים היום ברווחה כלכלית, תודה לא'ל, אך לא צריך להגזים בפינוקים. חשוב היה לי שתדעו אתם וגם הדורות הבאים, איך חיינו אז, ושניתן לחיות גם בצנעה ולא רק ברמת חיים גבוהה. הצניעות בניהול החיים טובה לאדם. היא מרגילה אותו לחסוך, להעריך כל שקל וגם לחשוב על אחרים שחסר להם. החיסכון בהוצאות מאפשר לאדם לעזור למי שזקוק לכך. וכן, זה גם יותר בריא. האוכל שאכלנו אז היה מועט, אך בריא יותר מהיום"

היכן פוגש סיפורנו את הפרשה

בפרשתנו למדנו על מזכרת מיוחדת לדורות הבאים – על המן שהונח בצנצנת , המן שהוריד ה' לבני ישראל במדבר – מזון נסי! סיפורנו, גם הוא מספר על מזכרת לדורות שנתנה סבתא במתנה – תלושים מתקופת הצנע. המשותף לשתי המזכרות הוא החשיבות לזכור את העבר, מי הוא הדואג לחיינו ולקיומנו, גם בימים קשים.

הצעת דיון

1. מדוע החליטה סבתא רחל לספר על תקופת הצנע?
2. האם נרגע רון לאחר סיפורה של סבתא? מדוע?
3. מה ידוע לכם עוד על תקופת הצנע? שתפו
4. אם הייתם במקום אמא של רון, מה היתה תגובתכם לדרישה לשוקולד של רון?

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com