סיפור ילדים: שר החינוך הכריז: היעד הבא – קידום אישי

לשר החינוך מר עזרא כהן יש נוהג מעניין – ביקור חדשי באחד היישובים. ביום זה הוא סוקר את הנעשה במוסדות החינוך של אותו יישוב. לביקור זה מתלווה אליו צוות מקצועי העומד לשירות השר ברישום הערות שונות. בשובו למשרדו מנתח הוא את התוצאות ומתיחס בהתאם. הסיורים של השנתיים האחרונות הביאו אותו למסקנה מהפכנית.

"אנחנו מקדמים בברכה את בואו של שר החינוך ליישובנו" כך פתח ראש העיר נתניה את דבריו בסוף יום הביקור של השר, בישיבת סיכום בה נוכחו, בין היתר, מנהלי מוסדות החינוך שביישוב. "כבר עשרים שנה אני זוכה לכהן בתפקידי כראש עיר, אך זו הפעם הראשונה ששר חינוך מבקר בעירנו. חשובה לא פחות מהביקור עצמו, היא המטרה והסיבה לביקור. תודה לך השר ונשמח לשמוע ממך את התרשמותך מהביקור שקיימת"

"ברשות ראש העיר, אבקש תחילה להודות לכל המנהלים שהגיעו הנה ודרכם לצוותי ההוראה במוסדותיהם, על הזכות שניתנה לי ולנלווים אלי היום להציץ בעשייה החשובה שלכם כאן. רשמנו לעצמנו הערות והארות במהלך הביקור ונקיים התיעצות במשרד ביחס להשלכות" כך סיכם השר את הביקור כשהוא רומז להישגים שראה, אך גם לדברים הטעונים שיפור.

"צוות יקר, בוקר טוב." פתח השר את הישיבה במשרדו. "כהרגלנו מדי חודש נשב גם היום על דו"ח הביקור, והפעם – בעיר נתניה"     

"אדוני השר", פתח איש צוות ואמר: "שמתי לב שבמהלך ביקורך באחד מבתי הספר התעכבת יותר מהזמן הרגיל. אתה שוחחת עם קבוצת תלמידי תיכון. תוכל לשתף אותנו בתוכן השיחה, בבקשה?"

"ודאי, לשם כך הרי התכנסנו. ובכן, השיחה התמקדה ביחס התלמידים לבית הספר. אני חייב לומר לכם שהדברים ששמעתי מהם, הדאיגו אותי. הם אמרו שאינם אוהבים את בית הספר, אין הכוונה למורים. להיפך, המורים דוקא מאד מוערכים על ידם, אלא את האווירה המלחיצה שבה הם לומדים. המילה שהם שומעים הכי הרבה היא – 'תעודת-בגרות'."

"כבוד השר", פתח חבר אחר מהצוות את דבריו. "לא צריך ללכת רחוק, יש לי עדות קרובה משני ילדיי. ההישגים הלימודיים שלהם גבוהים, ובכל זאת גם הם לא אוהבים להגיע לבית הספר מהסיבה הזאת. הם אומרים לנו שהמורים תובעים מהם הישגים גבוהים במבחנים ומציינים לשבח רק את מי שהגיעו לציון 90 ומעלה."

"חברי היקרים" אמר השר "אני מבקש ליידע אתכם שתלמידים אלה הם לא היחידים. כמוהם שמעתי תגובות מעוד שני בתי ספר בנתניה. לאחר כשנתיים בהם אני מסייר בבתי הספר הגעתי למסקנה. מסקנתי היא שחובה לבצע שינוי מהפכני בענין תעודת הבגרות"

"סליחה, מהי כוונתך? אולי לצמצם את היקף הדרישות הלימודיות ואת רמת המבחנים?"

"לא, זו לא דרך להתמודד עם היחס השלילי לבית הספר. ישנה בעיה שרשית שבה צריך לטפל. הבעיה היא בהגדרה מהי 'בגרות': האם היא ציון ממוצע 9-10 או בגרות מידתית ערכית. האם אנחנו מגדלים ידענים, או בעלי מידות שיש להם גם יידע מרשים. דעתי היא, כמובן, שההגדרה השניה היא הנכונה"

"מהו בעצם השינוי המעשי בתכנית הלימודים ובבחינות הבגרות עקב תפישה זו?" שאלו חברים

"בחינות בגרות ימשיכו להתקיים, לדעתי, אך יהיה בהן חלק משמעותי האמור להעריך מידתית את התלמידים"

"מימי לא שמעתי על כלי המודד ערכית את האדם, מה רמת הכעס שלו, מידה הנדיבות וכו' " הגיב אחד החברים

"אני מבין את פליאתך, אך דעו לכם שיש לי תכנית מגרה ללימוד מידות וערכים בבית הספר היסודי והתיכון. היא לא תצא לפועל כל עוד לא קבלתי את הסכמת ראש הממשלה. וגם לאחר הסכמתו, צריך להבין שמאחר ומדובר בהצעה מהפכנית, יקח זמן לציבור המורים וההורים לעכל את הדבר"

"ואיך תגיב לביקורת שתישמע מפי הורים או מורים, כמו: 'אתה מסכן את עתיד ילדינו בדרכם בחיים' "

"שמעו נא חברים. נבחרתי לשמש בתפקיד שר חינוך ולא שר מדע. אחריותי הראשונה היא להצמיח בני אדם ערכיים, ובנוסף, לדאוג להכשרתם התיכונית והמקצועית. מי שינהיג את המדינה בדור הבא וגם יצליח הם אלה שגדלו על אהבת העם והארץ, ישרים בהליכותיהם וכו'. אלה גם ידעו להתמודד יפה עם קשיים כלכליים אם יידרשו."

שר החינוך מר עזרא כהן הושיב צוותים מתאימים לכתיבת התכנית לכל דרישותיה. שם התכנית – "בגרות אישית". בהמשך, קבע מועד פגישה עם ראש הממשלה והגיש לו את התכנית.

"עזרא יקירי, ישבתי וקראתי בעיון את תכניתך 'בגרות אישית'. ניכר כי השקעת בה עם צוותך ימים ושעות. נראה לי שזו מסקנה מתבקשת נוכח ממצאיך הקשים בביקוריך בבתי הספר. אני מאשר לך לצאת לדרך עם תכנית זו. נאחל למדינת ישראל עשור טוב יותר עקב המעבר מ'תעודת בגרות' ל'בגרות אישית' שתוצאותיה יהיו לא רק יחס נכון לבתי הספר, אלא בוגרים יותר ערכיים ומידתיים." הגיב ראש הממשלה

היכן פוגש סיפורנו את הפרשה

בפרשת השבוע נפרד עם ישראל ממנהיגו היחיד והמיוחד – משה רבנו. אין התורה מאריכה בתיאור דמותו, גם לא במסגרת הספד, אך מהמעט שכן נכתב מתגלה דמות של בן אנוש שהיגיעה לשיא יכולותיו של כל אדם. דמותו אמורה להיות לנגד עיניו של כל הורה ומחנך כתביעה להביא את ילדו או חניכו לשיא פיתוחו האישי. בסיפורנו השכיל שר החינוך להגיע למסקנה שיש לשנות את יעד הבגרות, מהישגית בתחום היידע למצוינות מידותית-ערכית.

הצעת דיון

1. מה הטריד את שר החינוך בשיחותיו עם הנערים?
2. האם לא אהבו התלמידים את המורים, או משהו אחר בבית הספר? פרטו
3. מה באמת צריך להיות חשוב יותר באישיות של האדם, היידע או ההתנהגות?
4. למרות היותכם צעירים מהנערים בסיפור, נסו לראות בעיניכם מה בעיני המורים שלכם חשוב יותר? שתפו

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com