"שאלת המיליון" היא "מהו אושר אמתי?". למרבה הצער התשובה לשאלה זו לא נמצאת בעולם התרבות המערבית. פרשת "ויגש" מלמדת אותנו היכן ניתן למצוא את האושר האמתי.

החברה מעריכה מאד מתנדבים בתחומי החיים השונים. פרשת "מקץ" מלמדת על מעלת הערבות ההדדית. ככל שאתה קרוב יותר, גלה ערבות הדדית יותר, מעבר לתחושת ההתנדבות.

טבעי מאד שאדם מיחס לעצמו את סוד הצלחתו. פרשת "וישב" מלמדת שהאדם צריך ליחס זאת לבורא העולם. נכון שהאדם התברך בכשרונות וכו' אך הם ניתנו לו מבורא העולם.

ישנן מלים שנמנעים אנו מלהשתמש בהן מפאת הקשרם המאוס. אחת מהן היא "נבלה". פרשת "וישלח" מלמדת אותנו שמעשה אונס הוא מעשה נבלה ויש להתייחס אליו בחומרה רבה.

טבעי וחשוב שאנשים יחקרו נסיבות אירוע שלילי שקרה: מי אשם? איך קרה הדבר? וכו'. פרשת "ויצא" מלמדת שבנוסף לממצאים האנושיים של התחקיר, חובה להצדיק את הדין.

טבע האדם להעלב ממישהו שאמר או עשה לו מעשה מעליב. פרשת "תולדות" מלמדת שאין זו מידה טובה לנטור בלב פגיעה ממישהו, אלא צריך להתגבר ולקיים בירור עם המעליב.

אחד מסימני עם ישראל היא הבושה. יהודי מטבעו מתבייש מהתנהגות לא ראויה. פרשת "חיי שרה" מלמדת על רבקה אמנו שנהגה בצניעות מיוחדת הנובעת מתחושת בושה.

"הלואי והיו לי 25 שעות ביממה!" מוכר לכם? פרשת "וירא" מלמדת שאין צורך בכך, אלא, סוד ההצלחה בביצוע המשימות הוא בזריזות. זו היתה מידתו של אברהם אבינו.

החיים מזמנים נסיונות שונים: קושי בפרנסה, בחינוך ילדים ועוד. פרשת "לך לך" מלמדת על עמידתו של אברהם אבינו בנסיונות קשים מאד. עלינו לשאוב ממנו עוצמות אלה.

הצניעות נתפשת כערך השיך לנשים בלבד. פרשת "נח" מלמדת שגם גברים מחויבים בצניעות גופם, ואף מפרטת את ההתיחסות החיובית והשלילית לשותפים בארוע מביך שקרה לנח.