הדפסהמהי חנופה? ההגדרה המילונית היא: "דברי שבח מופרזים ובלתי כנים שמטרתם לקדם אינטרסים אישיים". רבים מאתנו מחפשים לעתים דרך לפייס את מי שנפגע בגללנו. הדרך הנפוצה והמקובלת היא התנצלות בפניו על מה שאירע, תוך כדי הסבר על התגלגלות הדברים עד לכדי הפגיעה המסוימת ובקשת סליחה כנה על מה שקרה. פרשת "מסעי" מלמדת שאין לבחור בדרך אחרת, בחנופה. כלומר, להשתמש בדרך לא ישרה שהבטוי שלה הוא, למשל, תשלום כופר כסף על רצח שנעשה. במקרים יותר נפוצים ינסה אדם לשחד בדיבור את מי שבכוונתו להאשים, ישבחו בהפרזה וינסה להפוך אותו מאויב לאוהב. התנהגות זו גובלת בשקר ומחפה היא על פשעים.
עד כמה מגונה היא החנופה?
חז"ל מביאים את החנופה בקבוצה של ארבעה שאינם מקבלים פני שכינה:
מדוע כל כך חמורה מידה זו? חז"ל אמרים:
כלומר מידת האמת יסודית היא, מהותו של הבורא. ומי שמחניף לחברו, נוהג באי יושר, בסגנון של שקר, יהיה מרוחק מה', יתקשה בכוונותיו בתפילה ובעבודת ה' בכלל.
דוגמאות לשימוש רע במידה זו
- ביחסי שכנות, לעתים כתוצאה מסכסוך בין שכנים, ינסה האחד למצא חן בעיני שכנו בכך שיתחיל להתעניין בו ויאיר לו פנים. התנהגות זו ודאי יכולה להחשב כסוג של חזרה בתשובה ועשויה להתקבל בשמחה וברצון. אך, אם היא נעשת "מן השפה ולחוץ", לא מכל הלב, אלא "לצאת ידי חובה", נחשבת היא כחנופה ופסולה.
- במסגרת העבודה, קורה שפועל גורם לנזק מסוים לרכוש המפעל, כתוצאה מאי זהירות. אם יבא אל מנהל העבודה שלו ובמקום להתנצל על מה שקרה, יתחיל לשבח אותו, למשל, על תפקודו הטוב כמנהל המפעל, על הצלחת המפעל בשווק המוצרים וכדומה, מתוך כוונה לחפות על כשלונו, תהיה בכך חנופה.
- ביחסי חברות, מי שהוזמנה לחתונה במשפחת ידידתה ולא הגיעה לאירוע מסיבה לא רצינית. כשפוגשת היא את ידידתה שהזמינה אותה, מרגישה היא אי נעימות גדולה, ובמקום לספר על מה שמנע ממנה להגיע לחתונה, בוחרת היא "לשוט" למחוזות אחרים ולספר לה כמה שהיא מעריכה אותה כידידה, במטרה להסיח דעתה ולחפות על מחדלה, הרי זו חנופה.
קשה אך מבטיח
ההתנהגות ביושר, בשקיפות, ללא חנופה, קושי יש בה, אך היא הדרך המבטיחה כינון יחסים טובים עם חברים ועם הבריות בכלל. בחיים, לא פעם בוחר אדם בדרך קלה, אך טמונים בה מוקשים, מהמורות. רק אחר שנכשל כמה פעמים בדרך זו לומד הוא את המסקנה שאין לנקוט בה עוד. חבל שהלימוד יהיה על בסיס התנסות עצמית, הרי לימדונו חז"ל: "איזהו חכם? הלומד מכל אדם" כלומר, חבל שתנחל אכזבות מנסיונות כושלים של עצמך, למד מנסיונותיהם של אחרים ותימנע מכשלונות.
היכן פוגשים ילדינו מידה זו
אנחנו משתדלים לחנך את ילדינו לאהוב את מידת האמת. חנופה היא כרוכה במעט שקר, כלומר הימנעות מאמירת כל האמת, או "עקיפה" של האמת. בהזדמנויות שונות בהן הילד נדרש לעמוד מאחורי מעשה שלילי שעשה, יתכן ולא יהיה לו במה להצטדק, ובמקום זאת יציע "הסבר" לא משכנע, משהו שלא קשור לענין, ויהיה בזה טעם של חנופה, של "התחננות" על נפשו, תוך כדי הרצאת זכויותיו ומעלותיו למכביר. נלמד אותו להימנע מכך, אלא להתאזר באומץ לומר את מה שאכן קרה באמת, עם קבלת האפשרות להתנצלות ובקשת סליחה, כמובן.
סיפורי ילדים: לא להחניף
הסיפור הראשון הוא על תלמידה שניסתה לרצות את חברתה בדברים כלליים שלא קשורים לנושא. החברה לא קיבלה את הסגנון הזה וראתה בכך התחנפות אליה, רצון לפייס בדרך לא ישרה.
הסיפור השני הוא על תלמיד שלא התקבל לנבחרת כדורסל, וניסה לשכנע את המורה לספורט לוותר לו כי הוא מתנדב לבצע הרבה משימות בכיתה בתחום הסדר והנקיון. המורה טען שאין זה קשור ענין, עם כל הכבוד להתנדבותו. מאוחר יותר קיבל הסבר מהמחנך שאלה דברי חנופה.
קרדיט איור: ענבל גיגי בוסידן igigib@gmail.com
- לעילוי נשמת ר' יחייה בן חנה אדרעי ז"ל איש החסד היקר